מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתאולי טריגרים קשים, פוסט פריקה על המשפחה ועוד, כותב בצורה שיכולה לפגוע, לא לקרוא למי שרגיש

אולי טריגרים קשים, פוסט פריקה על המשפחה ועוד, כותב בצורה שיכולה לפגוע, לא לקרוא למי שרגיש

11/11/19 9:38
4 תגובות

..............................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................................
תמיד חשבתי שהמשפחה שלי "בסדר" פחות או יותר.
אמנם אבא שלי מתעלל ואמא שלי עם בעיות נפשיות (עם השנים ההתעללויות של אבא שלי הרסו עוד ועוד ועוד)
אבל עכשיו גם נודע לי שאבא שלי עבריין מין פדופיל.
אז אני מרגיש שכל ה"משפחה" הזה זה בלוף אחד גדול.
אבא שלי לא אמור להיות בן אדם שמקים משפחה.
יש לו נפש של מפלצת מרושעת מטורפת פסיכופתית משוגעת.
סתם הרס את אמא שלי ואת הילדים שלו.
קשה לי להתמודד עם הידיעה שעכשיו היא יותר ברורה שאין לי באמת משפחה "טובה" שאני יכול להשען עליה ולסמוך עליה.
לכל אחד מהאחים גם כן יש כל מיני בעיות בתחום הנפש ובתחומים אחרים, לא הייתי מגדיר אותם כאנשים "חברתיים" מה שנקרא ועוד הרבה דברים.
אז כאילו אני מרגיש שאיזשהו "בסיס" שהיה לי פשוט "התמוטט".
מן הסתם הייתי אמור "לראות" את זה לפני... אבל רק עכשיו משום מה זה כאילו ניצב לי ממש מול העיניים ו"ירד לי האסימון" כמו שאומרים.
קשה לחיות עם התחושה שאין לך באמת משפחה שאתה יכול "לסמוך" עליה לעת צרה או לקבל ממנה "כוחות" או לא נעים להגיד אפילו משאבים כספיים או דברים דומים אם יש צרה או משהו כזה.
זה כאילו שאני "לבד" במובן מסויים.
האנשים שהיו אמורים להיות הכי קרובים אליי - ההורים ובני המשפחה, הם לא באמת אנשים שאפשר לסמוך עליהם בשום צורה, בייחוד ההורים, בייחוד אבא.


תגובות

ג-ק5
11/11/19 11:09

זה נכון תכלס, אכזבה מרה. לשם כך קיימת מערכת תמיכה ציבורית

no-one
11/11/19 11:53

:broken: מזעזע

יאיר---ערן
מנהל קהילת ער"ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
11/11/19 18:46

אכן מזעזע לחשוב שאלו שאמורים להיות העוגן בחייךת הופכים להיות אנשים שאי אפשר לסמוך עליהם. כרגע אתה עדיין גר איתם או שעזבת את הבית ?

אכן לא קל.. כתבת שבסיס שהיה לך התמוטט.. מתי זה קרה? מה היה הבסיס הזה?