מנהלי קהילה
אם הייתם יכולים לתת עצה אחת בזמן גילוי הסוכרת - מה הייתם אומרים לעצמכם?
סוכרת סוג 2- אז מה עכשיו?
ייתכן וגיליתם לא מזמן שאתם מתמודדים עם סוכרת סוג 2, ויייתכן וההתמודדות שלכם היא כבר חלק מהשגרה.
כך או כך, מדובר במצב לא פשוט, מבחינה פיזית, התנהגותית ורגשית.
הסוכרת דורשת התייחסות במגוון תחומי חיים, ואצל כל אחד ואחת זה מתבטא באופן קצת אחר. יש כאלה שעבורם השינוי התזונתי קל יותר לעומת הצורך לבצע פעילות גופנית. יש כאלה שאצלם זה בדיוק הפוך. אצל אנשים מסוימים הטיפול התרופתי לא מהווה קושי, אצל אחרים מדובר בקושי משמעותי.
רובכם בוודאי זוכרים את הקושי הנלווה לקבלת האבחנה. תחושת הבלבול, חוסר הוודאות, אולי אפילו העצב או הכעס. זוכרים מה עזר לכם באותה תקופה?
במרוצת הזמן, חלקכם אולי אף הצליח להפוך את הסוכרת להזדמנות - הזדמנות לייצר שינוי משמעותי באורח החיים ולדאוג לבריאותכם. כיצד קרה השינוי? איך אתם מצליחים לשמר אותו? האם יש דברים שמקשים עליכם בהיענות לטיפול?
לרגל יום הסוכרת הבינלאומי, למען בריאותכם ולמען בריאות האחרים, נשמח שתשתפו:
במבט לאחור - אם הייתם יכולים לתת עצה אחת (או יותר) לעצמכם בזמן גילוי הסוכרת - מה הייתם אומרים לעצמכם?
תודה על השיתוף!!!
אליין ט
קודם כל לבחור ברופא, אנדוקרינולוג נעים וקפדן שילווה מעתה ואילך. לקבל את זה שדרוש שינוי באורח החיים ולבצע
שרון לוטן פסיכולוגית
אליין שלום תודה על תגובתך ליווי צמוד של צוות רפואי נעים וטוב אכן יכול לעזור מאוד בהתמודדות. שינוי באורח החיים הוא לרוב צעד משמעותי ומרכזי בטיפול בסוכרת. עבור כל אחד השינוי דורש משהו מעט שונה. השינוי הזה יכול להיות לא פשוט. האם יש משהו שעזר לך? האם נעזרת במישהו? האם אצלך השינוי קרה בהדרגה או בבת אחת? בטוחה שתוכלי לתרום מסיונך לחברי הקהילה תודה רבה ובהצלחה!!! שרון לוטן, פסיכולוגית רפואית
לילה2
אני מודדת סוכר אחרי הפסקה של כשעתיים מארוכה .אוכלת משהו ובודקת שוב אחרי שעתיים.כך מבודדת מאכלים שלא טובים לי.מנסיון אין מאכלים טובים או לא טובים לכולם.
שרון לוטן פסיכולוגית
לילה שלום תודה רבה על התגובה. אחד הדברים החשובים בהתמודדות עם מצבים רפואיים בכלל ועם סוכרת סוג 2 בפרט הוא התבוננות והקשבה לגוף. את מתארת מאוד יפה איך את בודקת מה עובד עבורך, מה טוב לך, מה נכון בשבילך. זהו תהליך מאוד חשוב שיכול לסייע לך להכיר את הגוף שלך ואת התגובה שלו למצבים שונים. נוסף על מאכלים שונים, כדאי לנסות לשים לב גם למצבים רגשיים שיכולים להשפיע על רמות הסוכר ולהיות מודעים לכך. נסי לבדוק כיצד מתח, לחץ, רגיעה, עייפות, התרגשות, כעס, עצב, שמחה ועוד משפיעים על רמות הסוכר. במידת הצורך, אפשר לפנות לטיפול וללמוד מגוון דרכים לווסת את המצב הרגשי וכך לסייע לאיזון ברמות הסוכר. בהצלחה!!! שרון לוטן, פסיכולוגית רפואית
galmor
היי שרון, צריך לבחור גם דיאטנית מלווה, שמתמצאת בחידושים האחרונים בתחום התזונה : השפעה אישית שונה של מזונות שונים, מיפוי חיידקי המעי וכו'. רוב הדיאטניות, כולל המתמצאות בסכרת, נותנות "דף מסרים משוכפל" עם אותן ההמלצות לכל אחד. גם לאנדוקטרינולוגים רבים, חסר היידע הזה (שניתן למצוא ברובו גם באינטרנט) ולכן חשוב שהצוות הרפואי שייבחר ללווי, יהיה מעודכן בכל החידושים הללו (כולל תרופות חדשות)
שרון לוטן פסיכולוגית
שלום ותודה על התגובה. צוות רב תחומי מקצועי ומעודכן אכן חשוב מאוד לליווי ולטיפול. ביחד עם המטופל, אפשר ללמוד הרבה על מה טוב ונכון עבור כל אחד ואחת. חשוב למצוא את האנשים שיהיו קשובים לצרכים האישיים, בין אם זה צרכים גופניים (כמו למשל איך סוג מזון מסוים משפיע על רמות הסוכר) ובין אם זה צרכים רגשיים (למשל ההתמודדות השונה בין אדם לאדם עם קבלת האבחנה של סוכרת סוג 2). אני מקווה שמצאת את הצוות הרב מקצועי המתאים ביותר עבורך. בהצלחה!!! שרון לוטן, פסיכולוגית רפואית
אביב 25
קודם צריך להאמין שאפשר לצאת מזה כי מה שהביא אותנו למצב זה הדבר שיוציא אותנו
שרון לוטן פסיכולוגית
שלום אביב ותודה על התגובה. מהמשפט שלך עולים כמה דברים חשובים מאוד. הראשון הוא התקווה. האמונה שיכול להיות יותר טוב. השני הוא יכולת השליטה במצב. השלישי הוא האחריות של כל אדם לטיפול במצבו. אמנם לא תמיד אפשר למנוע סוכרת, ולפעמים זה מצב בלתי הפיך, אך אפשר כמובן לנהל אותה על הצד הטוב ביותר. חשוב להבין מהם הגורמים שייתכן ותרמו להתפתחות הסוכרת, וכיצד אפשר לייצר בהם שינוי. אכילה נכונה ומאוזנת ופעילות גופנית יכולים לשפר את המצב הגופני. אלה לצד הטיפול התרופתי עליו המליץ הרופא המטפל. שינוי באורח החיים הוא לא דבר פשוט. לרוב יש צורך לשנות הרגלים מזיקים שהפכו לאוטומטים, ולסגל במקומם הרגלים חדשים. זה דורש תרגול, התמדה וסבלנות. כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע ולעשות את השינוי בדרך הנכונה ביותר עבור כל אחד ואחת. בהצלחה!!!! שרון לוטן, פסיכולוגית רפואית
yogibear
אני בטרום A1C 6.4 ... שבוע שעבר בגלל מיפוי לב לא תקין בעליל , החלטתי שזהו... אין ולא תהיה שום סוכרת בחיי. ירדתי בשבוע (!) מסביבות 136 ל 98 היום (ערכי סוכר ) , והשלתי תוך שבוע כ 2 ק"ג + ... הסוד שלי הוא העפת הפח-מימות וסוכרים לחלוטין מחיי. זה תהליך ארוך, קשה מאוד נפשית אבל אם באמת רוצים הוא אפשרי. למזלי אני אוהב ירקות ופירות כך שזו הפכה להיות התזונה שלי, פעמיים בשבוע מעט עוף וביצה . אעדכן במהלך החודשים הקרובים איך אני מתמודד (קודם נחיה ונעבור את הקרדיולוגים מחר :-) )
שרון לוטן פסיכולוגית
שלום ותודה על השיתוף. נשמע שמיפוי הלב היווה עבורך צלצול התראה והחלטת באומץ ובנחישות לעשות שינויי בחייך. אני מחזקת אותך על זה ומאחלת לך בהצלחה רבה. בחרת לוותר לחלוטין על פחמימות וסוכרים. מה עוזר לך ליישם את ההחלטה שלך? האם יש מישהו בסביבתך שעוזר לך? האם יש איש מקצוע שמלווה אותך? דיאטנית? פסיכולוגית? השינוי שאתה עושה הוא חשוב מאוד וקריטי לבריאות שלך. חשוב לבחור בדרך שתהיה נכונה עבורך ושתוכל להתמיד בה לאורך זמן. נשמח לשמוע איך אתה מתקדם בתהליך בהצלחה!! שרון לוטן, פסיכולוגית רפואית
yogibear
שרון - לשאלתך : "מה עוזר לך ליישם את ההחלטה שלך?" : הידיעה שהחיים שלי בסכנה ממשית. למרות שאעבור צינתור שבוע הבא, הצינתור הוא רק נדבך אחד בדרך להתייצבות - בל נשלה את עצמנו המחלה ברת טיפול, אך אינה ברת חלוף... המיפוי גילה שאני סובל מטרשת עורקים ברמה קשה מאוד. הוסיפי על כך טרום סוכרת עם רקע משפחתי סכרתי + לבבי , והרי לך מתכון מושלם לחיים שיסתיימו בטווח הגילאים שבין 55 -56 . לכן, יש לי כמה משימות: 1. להפחית את רמת השומנים + הסוכר בדם . 2. להפחית ממשקלי , נכון להיום השלתי כ ~ כ 3 ק"ג. איך עושה זאת ? לא אוכל פחמימות (לחמים\שוקולדים\סוכרים וכו' ) , דיאטה ים תיכונית במסגרתה אני אוכל פירות בכמות מדודה והרבה ירקות , הדיאטה במגבלות של צום חלקי 8/16 כדי להגיע למצב של Autophagy. כמו כן מרשה לעצמי עד 3 ביצים בשבוע. מים בלי שום הגבלה, כל המרבה הרי זה משובח. רוצה לומר, שמאז שהפסקתי את הפחמימות אני מרגיש הרבה יותר טוב - לא רעב, וממוקד יותר. 3. להגביר פעילות גופנית. אני לא בטטת כורסא, אבל יש הרבה מקום לשיפור. האם יש מישהו בסביבתך שעוזר לך? כן ולא...כן - כי מבינים את הלחץ שלי. לא - כי טוענים שאני קשוח מידי עם עצמי. הרצון לחיות חיים איכותיים גובר על הרצון לאכול פחמימות. . .