מבאס איש יקר. רק מהכתיבה הקצרה שלך פה נראה שאם הייתי בגילך ( ואני למעלה מכפול ) הייתי שמח להיות חבר שלך. אין לי באמת עיצה פרט לחיבוק גדול. אם תרצה אתה מוזמן לשתף, לכתוב את הגיגייך. זה לא תחליף לחברים אמיתיים אבל זה לפעמים עוזר במקצת.

אני דווקא חושבת שוירטואלי לתקופה מסויימת בהחלט יכול למלא טיפה. אולי רק טיפה, אבל ביחד אפשר לחשוב איך יוצרים קשרים משמעותיים ... לאט לאט... לחזק קשרים שאתה רוצה לחזק, לשחרר את אלה שסתם.. עם תכנון של מהלכים שמדברים אל הלב שלך, אפשר לשנות את המהלך.

אני רוצה להוסיף אחי, שלימודים, למרות שקבוצות הווטסאפ שלהם בעיקר בעניינים טכניים, אפשר לנסות להסב אותן או חלק מהן לדיון בעניינים מעניינים אותנו מתוך חומר הלימודים, וכך להגיע לשיחות בעניין הלימודי, שבהחלט מאחר ומדובר בתקשורת יכול להיות לתקשורת בין אישית.. כשהיינו צעירים, והיינו במסגרות, היחסים שלנו היו אותו הדבר בעצם.. למעשה למדנו והיינו בכל מיני מסגרות, והתקשורת שלנו התחילה ממה שאנחנו עוברים במסגרות, והתרחבה לאיך מרגישים ואיך מתגברים וגם כמובן ענתה על הצורך באהבה מהסביבה.. היום אין סיבה שהדברים יהיו אחרת.. עדיין אנחנו במסגרות בלימודים ובעבודות, ושוב התקשורת מתחילה במה שעושים ומתרחבת.. אני למשל גם לא מחזיק קשרים מהעבר, ודי מתפלא לראות אנשים שיוצאים עם חבורה של אנשים שהיו איתם בגן או בצבא וכו.. אבל כל אחד וסיפור חייו.. גם זה בסדר..