קראתי את כל מה שכתבת פעמיים, וצר לי לשמוע על מה שאת עוברת אחות יקרה.. נראה לי שמטפל טוב אמור לשמוח על קושי שעולה בזמן הטיפול, וייראה זה אפילו כריב, מאחר וזה נותן אור על דפוסים אלו או אחרים, שהוא מנסה לראות אותם יחד איתנו.. מעבר לזה, נראה לי (ואני לוקח מאחד הפוסטים שפה) שההתמודדות עם השוואות ובעקבותיהן עם תסכולים ואכזבה מעצמנו, קשה יותר מההתמודדות עם המציאות עצמה.. ואין בהן טעם.. כל אחד והמסלול שלו.. ועם מה שעבורו יהיה עליה או ירידה, והלוואי שנלמד לראות בירידות, הזדמנות לעלייה..

מזדהה :heart: מצטער לשמוע את ההודעות הכואבות שלך. קשה לי לכתוב, אבל אני חייב להגיב מקווה שתמשיכי לשתף, אני מזדהה עם הכתיבה הכואבת שלך. אני מקווה שאבטיח החמודה לא תיפגע כשהיא תקרא את זה, הרי גם מי שקרא את כל ההודעות שלה לא יוכל להבין באמת עם מה היא מתמודדת. אני רוצה לכתוב גם לה, אבל קשה לי שנזכה לראות ימים טובים יותר, הלוואי

תנסי שלא להשוות את עצמך לאף אחד, ברוב המקרים אם אנשים היו תולים את הבעיות שלהם על חבל וכל אחד היה צריך לבחור בעיות של מישהו אחר, הוא היה לוקח בחזרה את הבעיות שלו. עם השנים והנסיון אתה למד שאין מקום להשוואות, כי אני יכול פה להראות לך מציאות אחרת ממה שהעדפת להציג פה של אנשים אחרים שהם אינם את. למשל : הנה עוד זוג שחי יחד ללא אהבה ונשאר יחד מתוך הרגל ובגלל הילדים, הנה עוד אדם שמתחתן מהסיבות הלא נכונות,הנה עוד אדם ששונא את העבודה שלו אבל הוא לא יעזוב כי יש לו מחוייבות לילדיו הקטנים ואישה שאוהבת שופינג, הנה עוד סטודנט שלומד משהו שלא באמת מעניין אותו כי הסביבה לוחצת שצריך ללמוד משהו פרקטי אז הוא הלך כמו כבשה בעדר ללמוד מקצוע שיכניס כסף ללא קשר לנטיותיו שלו, הנה עוד בן אדם שעושה סקס ללא טיפת רגש, הנה עוד אחד שעושה טיול בעולם אבל מרגיש שם בדידות תהומית ( אחד כזה כתב פה אפילו בפורום). ובעיקר הנה עוד מיליוני בני אדם שבורחים מעצמם ועסוקים בהסחות דעת מבוקר עד ערב רק בשביל לא להכיר בחוסר האונים של עצמם.

עדי היקרה, את מתארת סבל רב שאת עוברת. הלב איתך. אני מקווה שכתיבת הדברים עוזרת ולו במעט. יש לך יכולת תיאור מדויקת וכישרון כתיבה מדהים. ספרות (כתיבה או קריאה) היא אחת המתנות שעוזרות לנו להפוך את החיים האלה לנסבלים יותר. :heart: