מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהמרגישה מטומטמת

מרגישה מטומטמת

17/11/19 22:59
7 תגובות

מרגיש לי מטומטם לרשום פה אבל אין לי כבר איפה לפנות
אני בת 16 ויש לי הפרעות אכילה בערך מגיל 9 , אני לא שוכרת את עצמי בלי זה
תמיד שרדתי את זה , נלחמתי ולא התרגשתי מזה , היו תקופות טובות ורעות
מהיום הראשון של הלימודים עד היום הייתי בהתקפים של בולמוסים והקאות שלא עבר יום בלי, ואני מנסה , אני שונאת את זה , אבל זאת כאילו התמכרות , כאילו אני בחוסר שליטה, ואז כשזה נגמר אני כאילו כבר לא מרגישה , זה נהיה לי כבר שגרה ואני לא רוצה
אני רוצה להחלים , כבר שנים שרציתי , אני פשוט באמת שלא יודעת כבר איך


תגובות

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
17/11/19 23:08

הי אנונימית, את מתמודדת עם הפרעת אכילה כבר הרבה שנים ובכל זאת את מאד צעירה ויש עוד הרבה שנים לפנייך שיכולות להיות שונות לחלוטין. נשמע שהייתה החמרה בתקופה האחרונה ואת חייבת לקבל עזרה. זה מצוין שאת רוצה להחלים, וזה קשה מאד לעשות את זה לבד. היית מטופלת בעבר? את בטיפול כלשהו כרגע?

קטי55
18/11/19 11:19

היי, המון בהצלחה! יש לי שאלה אם אפשר: אני אמא לילדה בת 7, סובלת מהפרעות אכילה מגיל 18. הפחד הגדול שזה יקרה לבת שלי. מה גרם לך לזה בגיל כה צעיר? מה ניתן היה לעשות כדי למנוע? תודה מראש

1232123
19/11/19 10:54

היי קטי , אצלי זה אמנם לא התחיל בגיל 9 אלא כמה שנים אחרכך , אבל אני זוכרת שתמיד היו לי בעיות עם איך שאני נראית והייתי מאוד חסרת ביטחון , האומץ לעשות משהו בנידון הגיע פשוט בגיל 15... אני חושבת שתנסי פשוט תמיד תמיד לחזק את הבת שלך ולהזכיר לה כמה היא שוות ערך ויפייפיה ( לא רק מבחוץ אלא מבפנים) , לשים לב אליה המון ולתת תשומת לב כמה שאפשר כדי שלא תרגיש שהיא חייבת לעשות פעולות קיצוניות על מנת להיראות ותשתדלי להפחית התנהגויות לא טובות כמה שיותר לידה... אם היא רואה את אמא שלה הרבה מתעסקת באוכל ומפחדת וסופרת ושוקלת או כל דבר כזה או אחר, זה משפיע. ( זה לא אותו דבר אבל אני מתה מפחד על אחותי הקטנה אז תמיד מנסה להתנהג הכי בסדר ולהגיד דברים שלפעמים קשה לי להאמין בהם רק בשביל שהיא תמשיך להאמין שאוכל זה דבר טוב והכל באיזון ושלא תתפתה להתנהגויות לא טובות שלצערי נהיו נורמה בחברה של היום). והכי חשוב , לשים לב אם דברים עוברים עליה ולא להתבייש לגשת אליה ולדבר או לקחת לטיפול...לא צריך להיות במצב רע בשביל ללכת לטיפול :) בין אם זה בעיות בלימודים או בעיות חברתיות או כל דבר..הרבה פעמים ההתעסקות באוכל זו רק דרך התמודדות לקשיים האמיתיים:\ כמובן שכל מה שכתבתי הוא מנקודת מבט האישית שלי ממה שאני חוויתי ואיך אני מרגישה שההורים שלי יכלו למנוע... מקווה שזה עוזר:)

1232123
19/11/19 10:56

ואנונימית יקרה , מקווה שתוכלי לקחת את הרצון להחלים ולעשות משהו בנידון ולמנף אותו ואותך. מגיע לך להיות בטוב עם עצמך ויש לך עוד כל כך הרבה לפנייך. כתבתי לך בפרטי אם תרצי את מוזמנת לדבר♥

קטי55
19/11/19 11:45

Misguided ghost המון תודה על תגובתך! אני אשנן את זה אשתדל לא לשכוח לשניה... בהצלחה במאבק שלך!

אל תוותרי לעצמך תהיי טובה עם עצמך קצת אל תתייאשי אני פה לדבר בפרטי!

היי אם תירצי בפרטי אני פה לעזור לךבאמת מבינה א כל מה שרשמת