מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".
כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתלמה כולם כל כך מזוייפים ואני כל פעם מחדש מתאכזבת מחדש....

למה כולם כל כך מזוייפים ואני כל פעם מחדש מתאכזבת מחדש....

אנונימי
אנונימי
22/11/19 21:11
8 תגובות

אני לא מאמינה שאני אומרת את זה אבל כולם חארות וכל כך מזוייפים.. זה עצוב כל כך שגם האנשים שאתה מקריב בשבילם הכל, מנסה לעשות תיקון שהם לא יסבלו כמוך אני יכולה לעזור... אני טובה מידי.. אני מבטלת את עצמי בשביל האחר, מקריבה את עצמי אבל זהו נמאס לי להתאכזב... אין כבר מילים ויכולת תיאור לתאר אותה.... אנשים לא באמת רוצים עזרה הם רוצים רחמים ולמות בגלל מה שעברו וכמובן האכזבות שלהם גדולות אבלללל הם לא שונים מזה שעשה לו אותם וזה עצוב הקרבתי עבור מישהי שהיית חלק ממני הייתי מוכנה לתת לה הכל גם במוחשי וגם בנפשי, היא אמרה את זה לכולם ובעיקר לי אבל היא פאקינג לא יכולה אתםך מבינים? אשכרה לא ישנתי שבוע שלם לא ראיתי את המיטה ולא עצמתי את עייני מרצון לעזור לה ומה לא עשיתי קיבלתי כאפה לפנים אבל היא הגדולה ביותר ועברתי יותר מידי בחיי ואת האמת ? אין לי כוחות אפילו בלימודים אין לי סיכוי בגלל אישפוזים מפגרים שנמשכו 6 שנים ואנורקסיה מטומטמת, פוסט טראומה, אובדנות, דיכאון , ocd ועוד כל כך הרבה שכבר אין לי כח לרשום אה וגם אין לי טיפול כי מקרה מסובך מידי כן אין לי תקווה לטענתם אין עוד מה לרשום חוץ מ אין תקווה ואין עתיד זה ברור ולא זה לא בשביל צומי או משהו אני יודעת את זה בקיצור בהצלחה לכולם...


תגובות

no-one
22/11/19 23:05

היי מאחל לך חברות אמיתית כזאת שאת לא צריכה להקריב את כולך, כזאת שאת מקבלת כמו שאת נותנת שאוהבים אותך כמו שאת אוהבת אותם. :heart:

no-one
22/11/19 23:16

אני חרא מזוייף, לא מגיע לי רחמים, אני לא חושב שאני מבקש אותם אני לא מרגיש טוב. מתי מישהו הקריב בשבילך ? אם את טובה, לא מגיע שמישהו יעשה גם משהו בשבילך ? אם את טובה - אל תקריבי את עצמך, תחזקי את עצמך, כדי שתוכלי לעשות עוד דברים טובים :heart:

hh7897987
22/11/19 23:58

התביעה להקרבה מעצמך, ובתורה הקרבה מהאחר שקולה לאמירה ״ראי כמה אני פוגעת בעצמי בשבילך ועכשיו תורך לפגוע בעצמך״, שזאת דרישה קיצונית ולא ״סבירה״. כל שכן, שכל מערכת יחסים היא מערכת שגוררת לפחות שני אנשים למצב הלא סביר הזה הזה שתיארת. האם את יכולה לראות נתינה ללא הקרבה? ויש כאן גם שאלה לגבי תפיסה של ״אל החברות האכזר״ שדורש מאיתנו לפגוע בעצמנו על פני לתת מה שיש לנו ממנו גם כך יותר ונועד להינתן.

פצי
23/11/19 6:53

לנחהים םעהםיהםיהםייהםיה8יה8וה8וה8ו תמיד יש תקווווווווווווווווהההההההההההה לא להאמין לאנשים רעים עצלנים

באמת יש תמיד תקווה אני ובעלי היינו מאושפזים כיום משכילים עובדים ונהנים מהחיים

אבטיח
23/11/19 9:12

:heart::heart:

Adi101
23/11/19 10:01

אולי לפעמים אנשים מעדיפים לקבל עזרה מאיש מקצוע, ולא מבן אדם רגיל. סליחה, אבל לא יכולתי שלא להגיב. מאחר שקיללת גם אותי כאן. נתתי לך אופציה לעזור לי בפרטי, אבל ברגע שראיתי שזה כבר הופך להצפה מטורפת, וזה עושה לי רע, אז הפסקתי. לפעמים צריך לדעת להגיד את המילה הנכונה, ולא כולם מסוגלים. בשביל זה יש אנשי מקצוע. אז לא, לא וויתרתי על עצמי, אני פשוט במצב כל כך מסובך, שזה מצריך כבר פסיכולוג. אנשים לא "מוותרים על עצמם". אנשים מוצאים כוחות בדרכים אחרות לעזור לעצמם. ואם הם לא מוכנים לקבל את זה ממך, פשוט תוותרי ותעשי דברים שעושים לך כיף. לא כולם מסוגלים לעזור לאחר, אז למה לנסות בכלל? במיוחד כשאין לך מושג מי עומד מאחורי המסך. הנפש זה תחום מאוד מורכב, וצריך לשקול כל מילה, ולא להפציץ בהודעות. לא הייתה לי ברירה, אלא לחסום אותך. כי האמת? הדברים שכתבת שם היו נוראיים. ואני מציעה לך ללכת לטיפול בעצמך תחילה, לפני שמנסים לעזור למישהו אחר. בהצלחה.

ג-ק5
23/11/19 10:11

לא כולם אבל הרבה מאוד, כדאי להבין שההקרבה עבור אדם זה צורך של המקריב לא פחות מהצורך של זה שמקריבים עבורו, הצורך לתקן מישהו אחר, הגואל והמושיע. אנשים נוטים להצמד למצבים מחורבנים כי זה מה שמוכר להם והם חוששים לשנות, תחושה רעה היא ,עד כמה שזה נשמע פרדוקסלי, תחושה שיש בה חיים, המקום בו אין חיים זו האדישות, ולכן נצמדים לזה בעקשנות. ברגע שאדם מעניק לאדם אחר תשומת לב או נכונות לסייע לו והאדם האחר מסרב לשתף פעולה, אין מקום לכעוס על זה, אלא אם כן אתה נותן עבור עצמך ולא עבורו, הנסיון לתקן מישהו אחר מאוד מוכר לי באופן אישי, והוא צורך שדן את עצמו לאכזבה ותיסכול גדולים מאוד. לעיתים ההתנגדות של אנשים לשינוי היא עצומה ודרוש ידע וכלים מקצועיים על מנת לנטרל את כוח ההתנגדות הזה. אפשר ואולי רצוי להציע כתף תומכת, אבל לא נסות בכח לתקן אדם שמשומה מה נעמד על רגליו האחוריות בכל פעם שיש סיכוי לשינוי, זה לא קורה סתם וזה גם לא אישי כלפיך, זה משהו שלו, וזה משהו די מוכר האמת.