מריאלה יקרה צר לי לקרוא פה שכך את מרגישה, טוב שאין לך אקדח וטוב שאין לך כדורים, כתבת פה מעט, ואני רואה במילים שלך רצון לקבל תמיכה. אני מזמינה אותך לשתף יותר ולספר מה עובר עליך ומה הביא אותך להרגיש כל כך רע. אני בטוחה שתקבלי פה הרבה תגובות תמיכה גם מהמתנדבים וגם מחברים אחרים שכותבים בפורום , וכן- אכפת לנו שתרגישי טוב יותר. להתראות רינה מתנדבת ער"ן

אני מצטער לשמוע שכך את עוברת, טוב מאוד שאת משתפת, ואני מקווה שיש איתך עוד את מי לשתף גם שם החול, כמו בני משפחה או חברים.. נראה לי נכון לנסות למצוא עם מי אפשר לשוחח באזור בו את נמצאת, ואפשר אפילו עם נציגות ישראלית בקרבת מקום.. או בית חבד או מסעדה של פלאפל או מה שלא יהיה שתרגישי שם מעט יותר בבית.. מובן שאם התחושה נמשכת, אולי אפשר לשקול לחזור אלינו הבייתה, אבל רק את יכולה לדעת מה נכון לך.. אני רק יכול לשלוח לך חיבוק ולעודד אותך לשתף כאן ובערוצים האחרים של ערן.. ושוב תודה ששתפת.. אני איתך

יום שישי, יום שבת תמיד קצת יותר בודד וקשה כשרחוקים מהבית, גם אצלי זה ככה. בטח כבר חורף וקר שם. אני איתך איפה שלא תהיי