הפער בין הרצוי למצוי
במרווח שבין הפער בין הרצוי לבין המצוי נמצא המפתח להערכה העצמית באופן כללי.
כשהרווח גדול, מאיזה סיבות אובייקטיביות או סובייקטיביות, אז יש הערכה עצמית נמוכה, כשיש מיתאם ומרוצים יותר מהקיים - ההערכה העצמית גודלת.
ויש כמה דרכים אם ככה להגדיל את ההערכה העצמית:
* להוריד את הקו של הרצוי - להסתפק במועט, לשאוף לפחות. מטרות קטנות כל פעם, לאט לאט.
* להגביה את הקו של המצוי - להשיג את מה שרוצים, להשתפר ולהתקדם ולהגיע להישגים. להצליח בקורס יעלה את ההערכה העצמית שלך יותר מ10 פגישות עם פסיכולוג.
* להיות שלמים יותר עם מה שיש ומה שכבר השגנו, להיות פחות ביקורתיים כלפי עצמנו, להבין שלא צריך להיות מושלמים בכל פעם ואפשר גם לפספס לפעמים, העיקר שבסופו של דבר נהיה מרוצים מהסך הכל בלי פרפקציוניזם לא הגיוני, כי גם האנשים הכי בטוחים בעצמם והכי ווינרים, נכשלים לפעמים, הם בין היתר יודעים לקבל יותר טוב כישלון, למשל על ידי הפיכתו לעוד משהו בדרך להצלחה.
חג אורות שמח,
צל לילה.