אגם זה מקום טוב ומקצועי מאוד. התחושות שלך הן טבעיות ומאפיינות את הפרעת האכילה. ניתנה לך הזדמנות פז להיות חלק מאחד המקומות הטובים בארץ ונראה לי שיהיה הכי טוב אם תדברי על אותן תחושות אנטי עם המטפלים באגם ותנסו יחד להבין איך ניתן, למרות אותם רגשות שליליים, להפיק את המירב מהטיפול. בתור צוות מאוד מקצועי, נראה לי שהם יעריכו את הכנות ויכולו לעזור לך.

יקירה, זה באמת לגמרי טבעי לחוש כך, ביחד עם הסבל שהפרעת האכילה מביאה, יש גם הרבה פחד להיפרד ממנה, פחד לעזוב מקום מוכר ובטוח, פחד משינוי שכרגע הוא בלתי ידוע, ועוד. אני מציעה לך לא להיבהל מהתחושה הזאת או לנסות לשנות אותה, אלא בעיקר להבין שהיא חלק בלתי נפרד מהתהליך, להתחיל את הטיפול, גם אם זה בחוסר חשק, והרבה פעמים התחושות כבר משתנות במהלך הדרך. שיהיה בהצלחה!

היי זה שוב אני, התחלתי טיפול באגם אכן מקום מדהים ומטפלים מדהימים, אבל לא מרגישה שזה עוזר לי, המצב אף החמיר ממש הבולמיה התפתחה שם יותר, הייאוש גדל והצוות לא ממש מצליח להבין על איפה זה עומד ולמה, מרגישה שאף אחד לא מבין אותי ואני ממש מתוסכלת, גם ממש קשה לי עם הגוף וללכת לשם כל יום וחשבתי בעצמי כבר ללכת לאשפוז מלא בתל השומר, לפחות שקצת יעזרו לי להפסיק את הסיפטומים לתקופה אולי זה גם ייתן לי מוטיבציה להמשיך טיפול יום.. מישהי יודעת איך כותבים מכתב לתל השומר ומה צריך להיות בו, ולאיזה מייל/ כתובת? תודה על העזרה❤️

זה הקטע.. שאין לי ממש אורח חיים אני הייתי לפני אגם כל היום בבית ועכשיו זה ללכת לאגם לחזור הבייתה הבולמיה תוקפת ושוב אותו דבר ביום שאחרי, אני מודעת לעובדה שזה תהליך ארוך אבל אני חושבת שגם אני רוצה וחייבת להתאפס מבחינת סיפטומים כי אני באמת סובלת מהם וזה מקשה עלי בכלל להבין מה הגורמים למחלה שלי וכו

לוקח חודשים עד שהטיפול הפסיכולוגי מתחיל לפתור את הבעיות. מתקשה מאוד להאמין בתהליך אינטנסיבי ומהיר, תקחי לעצמך שנתיים בנחת להחלים. אפשר להמשיך לעבוד, ללמוד ולהתחתן, לא סותר!!!! וגם אם לוקח טיפה יותר לא נורא- הרי לא לנצח תלכי לשם יום יום, תמצאי טיפול שמעודד אותך ומאפשר לך להתנהל ולהנות מהחיים שעבורם את נלחמת