מנהלי קהילה
מובילי קהילה
שאלות על המנגנון שמתריע מפני רמאויות
שלום,
מהי ההגדרה המדעית / פסיכולוגית למנגנון שמפעיל לנו "פעמון" התראה בראש כאשר מופיעה רמאות.
הנה כמה דוגמאות לפעולה של המננגון הזה מהחיים שלי בזמן האחרון:
הייתי בצ'ט אמריקאי עם אנשים רנדומליים, דיברתי עם מישהו והוא אמר לי שהוא מתגייס לחיל הים האמריקאי. אחרי שדיברנו עוד קצת הוא אמר לי שהוא מתגייס לשירות בצוללת ושהוא כבר עבר הכשרה מסויימת לשירות.
כשהוא אמר לי את זה צצה לי אוטומטית תחושה ומחשבה שמשהו פה לא ברור - הרי מן הסתם אף אחד לא יגיד בצ'ט שהוא משרת בכזה דבר מסווג.
התחושה נניח הייתה ברמה של 50-60 אחוז. שאלתי אותו שאלות כלליות לגבי הצוללות, כאלו שכל אחד שאפילו קצת מכיר את התחום אמור לדעת (כמו למשל מה מניע אותם, כמה צוללות יש לצבא ועוד) והוא אמר לי דברים שאני יודע שהם לא נכונים ואז הבנתי שכנראה שהוא משקר בנוגע לזה ויצאתי מהצ'ט.
עוד דוגמא - אני יודע ומכיר אנשים שמרוויחים מאמזון, אפילו סכומים גדולים. אבל אני יודע שזה לא "בקלות", כלומר - צריך להשקיע בזה הרבה עבודה ומאמץ. אולי אחרי שאתה ממש מנוסה זה הופך להיות "בקלות" או אם יש לך איזשהי "פריצה" שיכולה לקרות בקלות, אבל במרבית המקרים זה לא בקלות. ולכן יום אחד כשקפץ לי סרטון של מישהו שאומר שהוא יסביר איך להרוויח כסף מאמזון בקלות, באופן אוטומטי "קפץ לי הפעמון" ואמר לי שמדובר כאן בסוג של רמאות. כשחשבתי למה קפץ לי הפעמון אז המחשבה הייתה שמישהו שבא ללמד אנשים איך להרוויח באמזון, מן הסתם חייב להיות עם ידע רחב בתחום וכל אחד עם ידע רחב בתחום יודע שזה לא בקלות. אז או שהוא רמאי או שיש לו איזשהי בעיה מסויימת במודעות / בהבנת העולם / משהו אחר אבל בשורה התחתונה זה מטעה אנשים.
אז השאלה שלי (סליחה על האריכות בפירוט הדוגמאות) זה - מה השם של הדבר ש"הקפיץ" לי את הפעמון? הוא הוקפץ "אוטומטית", זה לא שהייתי בmode של "חיפוש אחר רמאות", אלא דיברתי עם מישהו / צפיתי במשהו וזה פשוט "קפץ" אוטומטית.
איך עובד המנגנון הזה? האם נולדים איתו? האם צריך "להזין לו נתונים" (כמו למשל ממה להזהר וכן הלאה)?
והשאלה מתחזקת לאור העובדה שבשטח כולנו יודעים שלהרבה מאד אנשים לא "קופץ הפעמון" בכל כך הרבה מצבים בחיים (נוכלים שמפילים בפח אנשים על רקע רומנטי, הבטחות לעושר קל, אנשים שנופלים לכתות וכן הלאה). ואני מכיר אנשים שנראים נורמטיבים *****לחלוטין******, עם תארים ועבודות מכובדות שנופלים בכאלו דברים.
אז מה יש במח של מישהו שכן קופץ לו הפעמון לבין מישהו שלא קופץ לו?
רז מתנדב ער"ן
אני הייתי קורא לזה ״ספק״
אבי אבי אבי
גם אני. בדיוק ממש מה שחשבתי כשקראתי את מה שכתבת.
יאיר - ערן
אהבתי את השאלה ואת הפוסט - מעורר מחשבה. אז בנוסף לרז אז "תחושת בטן" אינטואיציה לא בטוח שזה עונה על הגדרה מדעית אבל זה מה שעולה לי לראש. מזכיר לי שהשבוע קניתי אוטו יד שניה לאשתי. דיברתי עם המוכר ואחרי חצי דקה של שיחה החלטתי שהבחור נשמע מאוד אמין. מפה הדרך לעיסקה הייתה מאוד קצרה. ישנןם מקרים אחרים שאחרי חצי דקה הצד השני נשמע לא אמין. לא בהכרח זה אמיתי אבל זוהי תחושתי ולרוב אני צודק.
אבי אבי אבי
באמת ממש מעורר מחשבה.
ג'ק
הפעמון כמעט תמיד קופץ, אנחנו בדכ לא מרומים במקרה, אנו מרומים כי אנו די בוחרים בזה.
אבי אבי אבי
אתה חושב שתמיד זאת בחירה?
ג'ק
אין דבר כזה תמיד, אבל לדוגמא אם מישהו מציע התעשרות מהירה, את הרי יודע שהוא ככל הנראה מרמה אותך, ובכז ברוב המקרים בוחר להאמין לו, יש לנו נטייה להאמין לאנשים שאומרים לנו את מה שאנחנו מעדיפים לשמוע. אנחנו למעשה מזמנים את השקר לחיינו
hh7897987
השאלה הזאת קשורה לנושא של ״הטיות אני״ שזה תחום רחב שניתן לתמצת אותו ״אם כולם נראים לי מטומטמים וממוצעים, האם אני יוצא מהכלל?״ - החכם יידע שאין לו יתרון. ספציפית זה שני דברים 1. ספקנות 2. הבנת היחס ההפוך בין סיכון ורווח (תשואה) 1. ספקנות - במבחני פיזה, כמה מילדי ישראל ידעו לענות נכון על ״תן 5 סיבות למדוע המחקר שהוצג אינו נכון או מדויק״ - כמה ידעו לענותן על כיצד ניתן לתקן את המחקר המוצג - בישראל החינוך הוא לצייתנות ולא חשיבה ביקורתית, במבחני הבעה הישראלים התלמיד נדרש להקיא חזרה חומר שלרוב אינו נכון בניגוד למבחני פיזה בם נדרש למחשבה ביקורתית. - כמה מאיתנו יודעים להבחין בהבדל בין קשר וסיבתיות? (לדוגמא: נשים וממוצע שכר) - במהלך דיון בעל-פה, היכולת של השומע להפעיל ספקנות כמעט ולא כימת, האנרגיה הנדרשת להקשבה וניסוח תגובה הוא אדיר. תוסיף לזה נטייה של צייתנות לסמכות (סטייל מיליגרם) ותקבל שקבוצה של אנשים המושפעים ממנהיג כרימתי לא זוכים להזדמנות להפעיל ספקנות. וזה מסביר את הנפילה של אנשים להפסדים בשיווק רישתי, או לחץ קבוצתי - לקיחת הלוואה לא מחושב כי כולם טסים לחול. - מחשבה לוגית היא רצונית, ודורשת הפעלה של המון אנרגיה. - פוזיציה חברתית, ניתן לדחוק בקלות אנשים אסרטיביים לפעולה פזיזה ולא מחושבת, או לדחוק אדם מופנם שלא יגיב על טמטום עוול וטיפשות - אנשים נוטים להבליט הצלחות, ולהצניע כישלונות 2. סיכון ורווח רוב אזרחי ישראל לא יודעים להסביר את הקשר בין סיכון ותשואה,. במילים אחרות, אנחנו רואים אחרים שמרוויחים, ובגלל הטיית אני חושבים ״גם אני יכול״ אבל הצלחה היא שילוב של מומחיות ויכולת לנהל סיכון.
hh7897987
רק אוסיף, שתחושת בטן, אינה מדד מדויק,ֿ יכול להיות שמי שמולך הוא מומחה או שרלטן, ובמקרה של סיכון, נדרשת פעולה רצונית של ניתוח וזה דורש מחשבה פעילה ולא רק תחושה.
hh7897987
״אז מה יש במח של מישהו שכן קופץ לו הפעמון״ זאת שאלה של עמידות לסוגסטיה, אם נישאר בעולם של פסיכולוגיה בהווריסטית (מיליגרם), אז לא נמצא מאפיין מייחד מלבד: אנשים שראו עצמם כ ״לא בעלי יתרון״ מוסרי/ידע/מזל/אחר
ג'ק
אם אתה רוצה לדעת אם אדם ישר, פשוט שאל אותו, אם הוא משיב בחיוב דע שלפניך רמאי// גרושו מרקס
שירת-הים
מדהים, ג'ק. כל מה שאתה כותב.