כמי שסובל כבר עשרות שנים ממצב של דכאון וחרדה אוכל לומר לך מספר דברים: איני יודע איזו תרופה התחלת לקחת אך למרבית התרופות המקובלות כקו ראשון לוקח מספר שבועות בהם סובלים( או לא) מתופעות לוואי שונות עד שמרגישים השפעה תרפויטית כלשהי. יש הרבה נסיון וטעייה שיכולים לקחת חודשים עד שנמצאת תרופה מתאימה . אם התמזל מזלך ופגעת בנסיון ראשון או שני בתרופה מתאימה, איחולי. אינני מנסה לדכא את רוחך אך כדאי שתדעי שהחיפוש אחר " הגביע הקדוש" שלך דורש סבלנות והתמדה. ישנם מעטים מאד שאינם מגיבים כלל לטיפול תרופתי וישנן אלטרנטיבות שונות לטיפול בהם.
עד כאן תרופות ועכשיו ל"שיחות הטיפוליות": אם את בקשר טיפולי מספר שנים עם אותו מטפל דעתי היא כי עלייך להיפרד ממנו למרות הקושי הרגשי והחשש המתלווים לכך. מנסיוני אני יכול לומר כי לאחר מספר שנים נוצרת מערכת יחסים ( איני מתכוון לרומנטית או מינית חלילה) שנוטה להיות חברית ובכל מקרה משבשת את המטרה העיקרית. את דעתי על " השיח הטיפולי" למינהו עדיף שלא אכתוב.
ואחרון אך לא חביב במיוחד הוא חוסר היכולת של מי שלא היה במקום המקולל הזה בעצמו להבין במה מדובר. הרגישים יותר יכירו בכך וסיפקו לך אמפתיה לכל הפחות אך חלק ממכריך או משפחתך ימשיכו לטרטר באוזנייך על כוח רצון, החלטיות וכד ויגרמו לך לחשוב שאת אשמה. התרחקי מהם בכל מחיר.
מוכרח לרוץ
בהצלחה ואהבה