אוסיף ואומר שמיון פסיכאטרי אינו אומר בהכרח בביח פסיכאטרי, קיימים מיונים פסיכאטרים וגם בבתי חולים ממשלתיים רגילים

לצערי לא טוב,אמרו לי לא להתייאש להיכנס לצאט אבל כבר חצי שעה אין מענה... לדבר בטלפון אני לא מסוגלת ככה שאני מוצפת ובלי כוחות. תודה שאכפת לך/לכם

שלומית אהובה, ממש עצוב לי שאת לא מקבלת את העזרה שאת צריכה. ניסית לפנות לסהר? אני חושבת שהם רק בערב אבל אם את צריכה עזרה וערן לא פנויים אני חושבת שכדאי לנסות. את יכולה לפנות אליי אם את רוצה אין לי ידע מקצועי אבל אני יודעת להקשיב. יקרה שלי ממש תודה שעדכנת, זה היה שוב לי מאוד!

תנסה להכנס למסגרת של אישפוז יום, תיקח הפנייה מפסיכאטר בקופת החולים, אם אינך עובד ואתה במצוקה אין שום סיבה שלא יקבלו אותך,

ברק. אני חלק מ"המתאבדים והמתאבדות שביננו". אני הלכתי להתאבד לפני שמונה שנים. הצילו אותי בדקה התשעים אחרי 8 שעות חיפושים נרחבים בלילה ובקור בוואדי ואז יומיים טיפול נמרץ ודברים הכי קשים. אחרי חיים שלמים של דכאון עמוק ונורא והתעללויות מהורים מכל המינים ואבא שהתאבד בעצמו! אחרי חיים שלמים של מוגבלות פיזית ככ ככ קשה שלא יכולתי לזוז כמעט, בגלל דברים שאני סובלת מאז שנולדתי (עד היום ותמיד). ונפשית בכלל שלא נדבר. ובדידות נוראההההה ואמא שזנחה ובעל ש....לא משנה עכשיו. איןןןן תקוה כשבן אדם במצב כזה. בתיאוריה יש אבל הוא לא יכול לראות את זה! אני לא יכולתי לראות את זה. לא יכולתי יותר לסבווווול על איזה תקווה אתה מדבר..? והייתיייי בטיפולים ולקחתי כדורים, הייתי אצל מטפל ופסיכיאטר באותהההה תקופה ממש (לגבי זה שאתה אומר תעטפו את עצמכם במטפלים טובים וכו). צריך להרים את הראש ולא לוותר? נכון בתיאוריה, אבל לא היה אפשרי במצב שבו הייתי. הייתי שבורה גמורה מרוסקת מתה. אפטית. לא זזה. גוש כאב!!! פיזית. ונפשית. ונכון, בדיעבד זו לא הייתי אני! כי לדעתי מי שמתאבד זה לא הווווא האמיתי המהות שלו כבן אדם זה חור שחור ענק ונורא שבולע אותו הוא לא רואה כלום חוץ מזה בטחחחחח לא מאמין שיהיה טוב או שדברים ישתנו, הרי זה בדיווווק העניין! זה הכאבבבבב שגומר אותו. אתה מדבר בהגיון כביכול אבל מה לעשות שזה לא עובד ככה "צריך צריך" אבל אי אפשררררר. ואי אפשר "להנות מהחיים" כשאתה ככה זה בדיוק העניין איזה להנות כל דקה זה סבל נוראייייי ואני הייתי חיה מתה בכלל. זה אין מוצא. אין! ולגבי לשמוע סרטונים וספרים וכו זה נכון למצב אחררררר בכלל. למצב כמו שאני היום למשל. ואני כך צמחתי המוןןןן. אבל לא כשאתה בתוך המנהרה החשוכה הזאת זה בדיוווווק כמו כל מחלה אחרת! הרי לא תגיד לאדם שיושב בכסא גלגלים מאיזושהי מחלה פיזית ברורה: יאללה קום על הרגליים! זה אותווווו הדבר. רק מה, כאן לא רואים עלינו. וזאת הטרגדיה! לי לא האמינו. שזה עד כדייייי כךךךךך. אפילו שפירטתי הכל הכל. טוב יש לי יותר מידי מה להגיד בנושא, זה נושא שבדמי ממש מאחלת לך באמת ובתמים, ברק, שלעולם לא תדע איך זה מרגיש.