שלום לכולם,
אני מנסה לעכל את העובדה שכנראה אאלץ להתאשפז.
לא איבחנו את ההפרעה שלי עדיין, אבל אני מתמודדת עם משקל נמוך מאוד מגיל הילדות ועד עכשיו (בת 21). כילדה הייתי מאוד מאוד בררנית, אני מודה שזה היה חריג... אבל הייתי ילדה, מה ידעתי אז? זה באמת לא היה בכוונה.
התחלתי מעקב של דיאטנית לפני כמה שבועות. היה שיפור קטן מאוד אבל זה נעצר. חלק מהבעיה היא שאני חלשה מדי ולא מסוגלת לדאוג לעצמי לארוחות כל הזמן. קשה לי לעמוד הרבה, קשה לי להתאמץ. וכל העיסוק הזה באכילה עושה לי חרדות ומקשה עליי יותר.
הדיאטנית וגם העובדת הסוציאלית שמלווה אותי משוכנעות שאני צריכה פשוט ללכת לאשפוז ולתת שיטפלו בי, אבל קשה לי עם זה מאוד. אני חייבת להיות בשליטה, לא יכולה לסבול שלאנשים תהיה סמכות עליי (עכשיו אני יודעת שזה מאפיין של בנות עם הפרעות אכילה...) וקשה לי עם עניינים רפואיים כי יש לי טראומה על רקע רפואי. קשה לי עם הכל, אני לא יודעת איך להתמודד עם כל זה.
אני מבינה שזה יכול לעזור אבל פוחדת שזה יגרום לטראומה חוזרת וישאיר יותר נזק.
מה עושים באשפוז? מה עושים כל היום? יש בדיקות רפואיות? איזה *בדיוק*? יתנו לי להציב גבולות (למשל, רוצה להישקל עם גופיה)? כמה פרטיות תהיה לי שם? מה אם יהיו לי התקפי חרדה, אצטרך לסבול לבד? ומה אם לא אגיע למשקל היעד?
סליחה על ההצפה. אני פשוט לחוצה מזה.
אם מישהי התאשפזה בתל השומר ויכולה לענות קצת על השאלות שלי, אני מאוד אשמח...
רק בריאות לכולנו.