נשמה יקרה... אני איתך יודעת על מה אתה מדבר בכל מילה ומילה שכתבת...! ובלילה והשינה ואז החרדה וכל מה שכתבת הכל רק מתגבר וזה גלגל כזה בלתי נסבל... אני בלילות נלחמתי הכיייי קשה זה היה נורא שרק מי שיודע יכול להבין. בלילות התחיל הקרב האמיתי. זה היה שיאאאא הייאוש והרצון למות וכך לילה אחרי לילה במשך שנים רבות בעצם רוב חיי עד השנים האחרונות. ריפאתי בהדרגההההה את השינה שלי אני בעצמי בלי אף אחד פשוט ממה שלמדתי על זה וקראתי ושמעתי והבנתי, והיום במקום מאבק וחרדות וייאוש בלילה ובמקום ללכת לישון או להירדם מתישהו לפנות בוקר ולקום מתישהו בצהריים הכל השתנה 180 ממש והלילה נהפך למקום הבטוח שלי הרגוע שלי ואני פשוט ישנה..... מבחינתי זה נס אבל ממשששש כי אם היית יודע..... והייתי אומרת שבחיים אבל בחייםםםם אין מצב שזה יקרה אצלי, בחייםםםםם. שככה זה וזהו. הקטע שאם מישהו היה אומר לי את זה אזזזזז, או מאז שאני ילדה בעצם ועד לפני כמה שנים בודדות, הייתי אומרת שהוא פשוט לא מבין ושאני לא יכולה ולא מסוגלת ולא מאמינה בזה בכלל ושככה אני מאז ומעולם וכו והאמת- לא הייתי רוצה לשמוע... אז לכן לא אפרט יותר פה... כי לא יודעת אם תרצה.. אולי נשתמע בפרטי, איך שתרצה, אשמח... באמת שמבינה אותך כל כךךךךךך אם היית יודע כמה.:heart:

נשמה יקרה.. ממה שאני מבינה בין השורות.. ואולי אני כמובן לגמרי טועה.. זה שהדכאון ובעיקר החרדה- חזרו, אחרי הרבה מאד זמן שלא הרגשת כך.. והשינה היא עוד סימפטום לזה מן הסתם ופועל יוצא של זה. אז אם זה נכון, רציתי להגיד שאני חווה את זה גם, אותי זה מכניס תמיד לבהלה ופאניקה של מה קורה לי איך זה יכול להיות אוי לא אין לי כווווח לזה שוב פעם מה לא עשיתי בסדר מה זה הרי כבר הכל נראה שמסתדר (יחסית אליי) ואני בחרדה- ובחרדה מהחרדה, ובדכאון- ואז בדכאון מהדכאון, אבל ממש ככה. עד כדי סטרס מטורף ייאוש ורצון למות. אצלי זה גם כשהמחלה מרימה ראש, הפיברומיאלגיה, שהתגובה שלי לזה היא אותו הדבר וגוררת אחריה את ההתדרדרות שלי הנפשית. ובסוף זה עובר...! ואז שוב פעם אני יותר מאוזנת (שוב, רק יחסית אל עצמי) ובטוחה שהנה הכל מעכשיו ימשיך ככה, כי הנה עובדה ככ הרבה זמן הכל בסדר (יחסיתתתתת) ומשתפר יחסית, פיזית ונפשית, ואז בום. והבום הזה גומר אותי כי היו לי ציפיותתתת - שזה כבר לא יהיה ככה.. אז אני יותר ממכירה איך זה מרגיש..! וכשאנחנו בתוך זה, ברור שאנחנו מבוהלים ולא רואים איך נצא מזה וחושבים שתמידדדד נישאר ככה (אני לפחות).. ולא! הכל זז, הכל! נשמה יקרה... כמובן אם לא לזה התכוונת אז ' תמחוק' מה שנקרא... לבי איתך. :heart:

הי אני מצטער לשמוע. יכול להבין את החרדה והלחץ ועד כמה זה משבש את החיים ומפריע להתנהל בחיים הללו. ראיתי שאתה מטופל בתרופות. האם שקלת לפנות לרופא להגברת המינון או להחלפת התרופה? כתבת שאתה מרגיש חרדה ודיכאון אחרי הרבה זמן שלא הרגשת ככה. האם אתה מזהה איזה טריגר שהדליק מחדש את הרגשות הללו? מה עוזר לך בד"כ לעבור את התקופות האילו?

היי. לחץ וחרדה הן ממש חוויות קשוחות להתמודד איתן בעיקר כי אין לנו שליטה, זה פשוט קורה לנו. משהו שעוזר מאוד להרגיע חרדה בזמן שהיא קורית זה ללמוד להרגיע את הגוף. לכן אני מציעה לעשות מדיטציות כמה שיותר ומתאפשר. זה מקל על חרדה ודכאון באופן משמעותי אם מתמידים. המדיטציה הזו מאוד מרגיעה וגם עוזרת לישון. https://www.youtube.com/watch?v=u4gZgnCy5ew