מנהלי קהילה

יאיר - ערן

הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE

תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

רמי - מתנדב ער"ן

שרי מתנדבת ער"ן

חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)

אלון - ער״ן

אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר

גלית - מתנדבת ער"ן

אלה מתנדבת ער"ן

ענת- מתנדבת ער"ן

"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

שרון מתנדבת ער"ן

כמוניער"ן - עזרה ראשונה נפשיתהמשפחה לא מתייחסת אליי

המשפחה לא מתייחסת אליי

אנונימי

18/01/20 10:17

4 תגובות

אני מרגישה לבד בתוך משפחתי,
אתמול בערב ישבנו לאכול ארוחת שישי,
אבא לא החליף איתי מילה בקושי,
רק שאל איך היה בטיול, אני לא מעניינת אותו,
בבית מדברים רק על כסף.
"כמה הוא הרוויח וכמה הוא עשיר"
לא מסתכלים עליי,לא רואים אותי ...
ישבנו בסלון לצפות בתוכנית,
לא דיברו איתי ניסיתי להצחיק אותם עם אפליקציה,לייצור אווירה מצחיקה משפחתית ....לא התייחסו.
אני מרגישה אוויר,
תבינו-אני מובטלת,הלב שלי שבור בגלל הבוסית שפיטרה אותי
ציפיתי מהוריי שברגעי הקושי יחבקו אותי ויגידו הכל בסדר נעזור לך למצוא עבודה חדשה ..

נכון אני לא תינוקת,בת 25.
אבל אני זקוקה לחום לאהבה...
אף פעם לא שאלו אותי בבית מה התחביבים שלך?
מה החלום שלך?
תמיד עסוקים בעצמם.
אני עוברת תקופה קשה נפשית...
בלי עבודה
וחששות מה יהיה
ביטחון עצמי נמוך
ואני לבד...
אני גרה עם אמא
אין לי כסף לגור לבד ובגלל החרדות לא יכולה להיות לבד.
התקשורת שלנו לא טובה
היא בטלפון שלה ואני בחדר שלי
היא לא מלמדת אותי לבשל
רק אומרת שאני עצלנית
נכון אז אני עצלנית נורא כי אני לא מרגישה בנוח עם המשפחה שלי
אתמול היה לי עצוב
שלאבא שלי לא היה אכפת בכלל.
גם שבכיתי בחדר לפני כמה ימים
בכיתי לבד מתחת לשמיכה אף אחד מההורים לא בא אליי
לחבק להרגיע.
ככה זה,ככה זה מאז שאני זוכרת את עצמי.
אני לא ילדה קלה,
אני סובלת מאובססיה חרדות,מצבי רוח משתנים,
אבל לא מגיע לי להיות אהובה?
לא מגיע לי שיגידו לי שהם גאים בי?
שהם שמחים שיש להם בת כמוני?
כנראה שלא ...

תגובות

ג'ק

18/01/20 11:11

מצד אחד את כותבת " נכון אני לא תינוקת, בת 25" ובהמשך את כותבת " נכון אני לא ילדה קלה", רק מבקש שתשימי לב באיזו עמדה את שמה את עצמך.

רמי - מתנדב ער"ן

18/01/20 13:41

שבת שלום.. אני שמח כל פעם שאני נכנס לראות שאת משתפת, ואתך במה שאת עוברת.. כדאי לדעתי לנסות לראות שאני לא לבד ונמצא עם אחרים, שזה עובדה, ופחות להסתכל על הם לא רואים אותי ולא אכפת להם ממני, שזה יותר מחשבות שלנו.. וכך בקטנה כאילו להסתכל על חצי הכוס המליאה ולא על הריקה.. וכך לשפר את מצב רוחנו.. כאשר אנחנו נרגיש טוב יותר עם עצמנו, לבטח כך יעשו גם האחרים.. לפחות שווה לנסות, מאחר ותמיד ייטיב להרגיש יותר טוב עם עצמנו..

פיצה העכברית

20/01/20 12:20

גם ההורים שלי היו ועדיין טרודים בעצמם, זה לא מחוסר אהבה זה משחיקה. חבל לצפות מההורים דברים שהם לא יכולים לתת ולא משנה מה הסיבה שהם לא יכולים לתת.... מקווה שתטפלי בעצמך... יודעת שהתאכזבת מטיפול דרך קופת חולים אבל אני עצמי מטופלת דרך קופת חולים ומאוד מרוצה , זה שהפסיכולוגית ההיא היתה פסיכית לכל הדעות לא אומר שכל המטפלים דרך הקופה הם ככה....