מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהשלום אני חדשה פה ויש לי סוג של ווידוי שלא סיפרתי לאף אחד...

שלום אני חדשה פה ויש לי סוג של ווידוי שלא סיפרתי לאף אחד...

19/01/20 22:33
4 תגובות

אז אני בת 15, בגיל 8 חוויתי את ההטרדה המינית הראשונה החזקה שהשאירה באמת צלקת עליי, נחסוך בפרטים אבל מישהו מבוגר ממני לקח אותי לחדר וניסה לעשות בי דברים אך הצלחתי לברוח קצת לפני שזה נהיה כבר יותר מדי.
מאז נהיה לי צלקת, אני מפחדת מגברים, אני מפחדת פחד מוות מבנים. אני לא יכולה לראות אותם ולא להיזכר באותו אדם כשהייתי בת 8. אני התרחקתי מאבא שלי בגלל זה, התרחקתי מסבא שלי והתרחקתי מכל בן שהיה קרוב אליי. היה לי רק מערכת זוגית אחת מאז שגם איתה לא הלכתי לשום מקום בגלל הצלקת הזאת והחבר הזה היה כבר מגיל 7 ככה שהוא היה איתי עוד לפני התקרית ולכן היה לי יותר קל להיות איתו אבל כנראה שגם הוא שם לב לכך שאני זו לא אני יותר.
לא סיפרתי על זה לאדם, לא ראיתי למה, הצלקת לא השפיע עליי כל כך ביום יום שלי, הפחד שלי מבנים לא תמיד נכח רק כשהייתי חוזרת הביתה הייתי בוכה לכרית שלי ומוציאה את כל הפחד שלי מהיום שעבר.
אבל היום הכל התפוצץ שוב. ילד הציע לי סוג של חברות, ואני, אני לא הפסקתי לבכות ולרעוד. הרגשתי שאני לא יכולה לנשום כאילו מישהו חונק אותי. נכנסתי להתקף פניקה שבחיים לא היה לי.
אני באמת כבר לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת אם אני צריכה לדבר על זה עם מישהו כי זה להודות שמשהו לא בסדר בי, שאני מפחדת פחד מוות מבנים וגברים וזה גם עלול להישמע מעט מטומטם בעיניי אחרים...
מה אתם אומרים?
אני באמת לא יודעת כבר מה לעשות עם עצמי, אני לא יודעת איך להמשיך הלאה עם החיים שלי, כשהצלקת הזו תמיד שם והיא לא הולכת להיעלם בקרוב...


תגובות

ילדה יקרה. קראתי ודמעות עלו בעיני - כמה כאב על טירוף של מישהו אחר. לו הייתי לידך הייתי רוצה לחבק אותך והדבר הכי חשוב זה להסיר ממך את התחושה שמשהו לא בסדר בך. את לגמרי בסדר!!!! התחושות הקשות שלך והחרדות מגברים הם תוצאה ישירה של הטראומה שעברת. המוח שלך עושה את העבודה הנכונה - הוא מזהיר אותך מפני סכנה אפשרית בהתבסס על החוויה הקשה שהוא חווה. הוא עושה עבודה טובה. הבעיה היא שהוא לא מבחין בין עבר להווה וממשיך להתריע מפני סכנה גם שאין באמת צורך בכך. לכן, חשוב מאוד שתעזרי באיש מקצוע שזו תחום התמחותו ותוכלי להשתחרר מהסיוט הזה שהולך אתך. העובדה החשובה ביותר שאת צריכה להפנים היא שזה שמישהו עשה לך משהו רע אומרת שהוא האיש הרע עם הבעיה כאן ולא את!!! אף אחד בעולם לא יכול להכין ילדה בת 8 למציאות של אדם בוגר פוגע מינית ואירוע כזה הוא אכן אירוע ששובר אמון לא רק בגברים אלא הרבה פעמים בעולם בכלל. ההתמודדות שלך למרות הקשי היא מדהימה. מרשימה גם היכולת שלך להתבטא לנתח ולהבין את מה שקרה. הכוחות המרשימים האלו שלך בעזרה של איש מקצוע (פסיכולוג/ית או עובד/ת סוציאלי/ת) המתמחה בתחום יסייעו להחלים ולחדול מלשאת את מה שאת קוראת לו "צלקת" אבל נדמה לי שיותר נכון לאור מה שאת מתארת לכנות "פצע פתוח". ה"פצע הפתוח" הזה יכול להיסגר ולהפוך לצלקת דהויה שלא תפריע לך בהמשך החיים לא ביחסים עם בנים ולא בכלל. האם יש מישהו שאת סומכת עליו שיכול לסייע לך? מה דעתך?

אנונימית.2
09/02/20 18:17

הייתי שמחה ללכת לאיש מקצוע ולהוריד את העול הזה מכתפיי, אבל לצערי בילדותי לפני המקרה הלכתי כבר לפסיכולוג, ואני לא מרגישה בנוח לחזור לאותו פסיכולוג שמכיר אותי לפני האירוע, אם זה נשמע הגיוני איך שהוא. אני רוצה מישהו חדש שלא מכיר אותי, את האני שלפניי התקרית. מלבד לכך, אחותי כבר הולכת לפסיכולוג וזה עולה להורים שלי הון. אני לא חושבת שהם יסכימו שאני אתחיל ללכת שוב... אין עוד פסיכולוגים ממש איפה שאני גרה. וגם אותו פסיכולוג אחד הוא מרחק שעה נסיעה שזה הכי קרוב אליי...

Asaf20
20/01/20 22:44

את אישה חזקה

שמילפיל
21/01/20 12:43

היי אנונימית, גם לי כאב לקרוא את מה שכתבת. בעיקר חשתי בושה כגבר על זה שאנשים אחרים מהמין של עשו זאת. אני לא קורא להם גברים כי בעיניי הם לא גברים אלה אנשים שלא יודעים לשלוט ביצרים שלהם. והם ראויים להיות מאחורי סורג ובריח כדי שלא יזיקו לעוד אנשים. ואת- את ממש לא צריכה להתבייש על מעשה נבזי של מישהו אחר שניצל את התמימות וחוסר המוגנות שלך כילדה, האיש שעשה זאת הוא שצריך להתבייש ולייסר את עצמו. אני בטוח שאחרים לא יחשבו לרגע שמשהו לא בסדר בך. אצלך הכל בסדר- הפחד מובן לחלוטין. אחרי שנכווים ממשהו נשאר פחד ממנו. חבל שאותו אדם עשה זאת ויצר לך את הפגיעה הזו. תפילתי שתצליחי למצוא מסגרת שתעזור לך לשקם ולהתמודד עם הצלקות הללו. לא כל הגברים סוטים או רעים. את ראוייה לתמיכה ועזרה. חבל שתשארי עם המטען הזה ללא עזרה