מנהלי קהילה
ד"ר איתי גור אריה
מנהל היחידה לשיכוך כאב בשיבא, תל השומר.
ד"ר גור-אריה כותב הספר "כאב, מאבחנה ועד הקלה"
עידית רונן
אחות מומחית לטיפול בכאב, יו"ר יוצאת של פורום הסיעוד לטיפול בכאב. עבדתי שנים רבות במרכז שניידר לרפואת ילדים בריכוז ותיאום הטיפול הכאב כמו כן, ריכזתי את תחום בטיחות המטופל וניהול סיכונים וכיהנתי כאחות הועדה לילד בסיכון.
ד"ר גור רות
אני מומחית בנוירוכירורגיה וברפואת כאב ומשמשת כרופאת כאב בכירה במרפאת הכאב בשיבא. אני מתמחה בעיקר בכאבים שמקורם במערכת העצבים המרכזית: כאבי ראש, כאבי פנים כאבים הנובעים מבעיות נוריולוגיות, כאבים שמקורם בעמוד השדרה לכל אורכו, הרפס, ועוד. אני מתמחה בעיקר בפעולות פולשניות לטיפול בכאב, אולם אמונה גם על הטיפול התרופתי.
אלה סטולר
פיזיותרפיסטית, BPT,MPT. מתמחה בשיקום אורטופדי, כאב כרוני ותסמונות כאב לרבות CRPS. בעלת 10 שנות ניסיון בניהול מחלקת אשפוז יום שיקומי בבית החולים "רעות". מאמינה בשיקום פונקציונאלי, תוך הסתכלות הוליסטית על האדם כמכלול. דוגלת בעבודה שיקומית רב מקצועית, לצורך קידום מטרות תפקודיות של המטופלים. בוגרת קורסים כגון: דיקור מערבי (DRY NEEDLING), נוירודינאמיקה קלינית, טכניקות מיופציאליות, הנחיית קבוצות ועוד.
ד"ר גלעד וסרמן
מומחה לרפואת הפה, בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה משנת 2012 ותוכנית ההתמחות ברפואת הפה באותו מוסד משנת 2018. במהלך לימודיו השלים גם תואר מוסמך מחקרי (MSc) במדעי הרפואה בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים והדסה.
אחראי המרפאה לכאבי פנים, לסתות, ומפרקי הלסת במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב), ובמרפאה פרטית.
מאמין ומקיים גישה מולטידיסיפלינרית בטיפול.
ד"ר גיא אלאור
אני מומחה בנוירוכירורגיה, עוסק וברפואת כאב במרפאת הכאב בשיבא. אני מטפל בכל סוגי הכאב, מעבר לטיפול תרופתי יש לי עניין מיוחד בטיפול פולשני לכאב במערכת העצבים המרכזית והפריפרית: עצבי הפנים, עמוד שידרה, קיצוב עצבי מרכזי ופריפרי ושחרור כירורגי של עצבים.
ד"ר נטלי שליט
אני רופאה מומחית ברפואה פנימית וברפואה לשיכוך כאב. רופאה בכירה במכון לרפואת שיכוך כאב בתל השומר ועומדת בראש המרפאה לשיכוך כאב בגיל השלישי.
עוסקת בעיקר בשיכוך כאב בגיל המבוגר הנובע ממחלות כרוניות מורכבות, כמו נוירופתיה משנית לסוכרת או כאב נלווה לאוסתאופורוזיס ושברים. אני מאמינה במבט רב מערכתי על המטופל המבוגר, תוך התחשבות במכלול מחלות הרקע והטיפול התרופתי המורכב אותו הוא נוטל.
מובילי קהילה
לימור חורש
היי חברים :)
שמי לימור, לוקה בכאב כרוני מתחילת שנת 2011 עקב תאונה.
כיום, לצד הכאבים והמחלה, כל מטרתי היא לאפשר למטופלים, למשפחותיהם ולאנשי מקצוע לבנות סביבת חיים בריאה המבוססת על הבנה, אמפתיה והתחשבות הדדית.
בכוונתי לתת הכוונה לרכישת כלים, לתת מקום לדבר על מה שאסור, על מה שמותר ולא נעים, ולתת לכם הזדמנות להכיר ולפגוש זה את זה.
גמילה מפנטה
30/01/20 14:05
3 תגובות
עברתי גמילה מפנטה בעקבות פיברו ופרצי דיסק , הגמילה היתה דרך משרד הבריאות ומי שמוצא את עצמו עובר את המינונים שנרשמו לן מציעה להפסיק מייד , השאלה מה במקום ?
ד"ר גור רות
שלום רב.
אנא התייעצי עם רופא כאב - יש דברים אחרים אבל זה לא דיון תאורתי - זה דיון שצריך לעשות בהתאם לך - לכאבים שלך מה משפיע עלייך מה מחלות הרקע שלך וכן הלאה.
ד"ר גור.
חגית1972
זה בהחלט דיון תיאורטי . זה דיון שאין שום קשר למחלות רקע כי אין כאלה . והדיון הוא תיאורטי כי לא ייתכן שתחת כותרת מרפאת כאב מקבלים סמים לכל דבר ועניין ואחכ אי אפשר לצאת מזה , שום הפחתה בהדרגתיות לא ראיתי שצלחה , ויש קנאביס רפואי אבל מה לעשות שחברות התרופות לא מרויחות מזה דבר . אספר לך על בחור בן 26 שהיה בגמילה מפנטה ולא אציין את שמו . הוא היה נקי ומעד . ואין לי מושג עם את יודעת אנשים לא מדביקים פנטה אלא מעשנים אותה ובמקום הוא מת מדום לב . ואם היו מפסיקים לכתוג בסיבת המוות דום לב אלא אופייטים אולי היתה אינדיקציה לחומרת המצב . מרכזי הגמילה מפוצצים במכורים לפנטןתמת , ילדים בני 20 כבר עמוק בשימוש והכל במרשמים חוקיים . אז בואי ונכניס קצת כנות לדיון כי הוא לגמרי תיאורטי . ונשים וצעירים וגברים פשוט מתים .
ד"ר גור רות
מצטערת פספסתי את המענה שלך. הדיון בפורום אינטרנטי הוא תמיד תאורתי. אם את מעוניינת לעשות דיון אמיתי ולא אינטרנטי אנא פני לרופא כאב. אם את מעוניינת להגמל מנרקוטיקה ומתקשה לעשות את זה - יש מכוני גמילה לא מעטים בארץ שישמחו לעזור לך, ללוות אותך בדרך ולהציע תחליפים. בסופו של עניין - להתמכרות יש שני פנים: פן אחד הוא ההתמכרות הפיזיולוגית - זו מתרחשת באופן טבעי לכל מי שמשתמש באופן קבוע בנרקוטיקה בנזודיאזפינים או קנביס - ומשמעותו היא עליה בכמות הרצפטורים ולכן ירידה בהשפעה. הטיפול בבעיה זו במידה והמטופל עדיין נדרש לטיפול היא רוטציה בין אופיואידים ואם הוא לא נדרש - ירידה הדרגתית כדי להמנע מתופעות גמילה. רוב האנשים שמתמכרים לשימוש באופיואידים שייכים לקבוצה זו כיוון שהאופיואידים אינם עושים שום תחושת אופוריה ולכן ההתמכרות אליהם היא בד"כ פיזיולוגית בלבד. פן שני הוא התמכרות רגשית. זו תתרחש לעיתים נדירות יחסית באנשים שיש להם בנוסף או במקביל בעיה רגשית בצרוף נטיה להתמכרות והללו יתמכרו להרגל להרגשה הטובה ולתחושות שאינן קשורות בהכרח להשפעת החומר. במקרים אילו אכן מאד קשה לגמול את האדם כיוון שזה מחייב טיפול רגשי ויש נטיה קשה לחזור לחומרים אלא אם הבעיה הרגשית נפתרת. לשם כך קיימות יחידות הגמילה שמציעות תמיכה רגשית עיבוד הסיבה להתמכרות ומתן תרופות שיקלו על הצורך. בשני המקרים חשוב להבין כי כל עוד הסיבה למתן הטיפול קיימת הורדת המינונים בהכרח תעלה את הסיבה - כלומר הכאב. כל עוד האדם מסוגל להתמודד עם זה - ומקבל החלטה בבחירה שלו לחיות עם הכאב בהעדר פתרון אחר - הגמילה תצליח. אם האדם אינו מסוגל להתמודד עם הכאב - אין שום סיכוי שזה יצליח בהעדר אפשרות אחרת לקחת ממנו את הכאב ולכן אני אישית לא הייתי מנסה אלא הייתי מנסה לנהל את השימוש באופן מושכל. ד"ר גור.