מנהלי קהילה

מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.

פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל

שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ

נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

כמוניהפרעות אכילהחדשה

חדשה

לני0

19/02/20 17:22

4 תגובות

שלום לכולם, פעם ראשונה שאני כותבת כאן, קוראת פה בתקופות אבל אף פעם לא העזתי לכתוב, עד היום :/
אובחנתי בערך לפניי 3 שנים עם אנורקסיה, הייתי בתת משקל ותת תזונה, איבדתי את המחזור ולא הייתי מודעת בכלל לכמה המצב שלי פח.. הייתי מטופלת בערך שנה וחצי עם פסיכולוגית (שאליה אני עדיין ממשיכה ללכת) ודיאטנית מומחית להפרעות אכילה. הטיפול היה קשוח מאוד, מלא עליות ומורדות, סבל, דכאון, קושי אבל גם הצלחה מסויימת.. כן עוד לגמרי היו לי אישיוז עם אוכל אבל בסך הכל המחזור חזר, עליתי במשקל, למדתי לחיות עם זה פחות או יותר כי הבנתי שאני לא יכולה לחיות ככה לנצח...
לפני כמה חודשים ההפרעה שוב התגנבה לי לחיים, כמה ימי עומס בהם כמעט ולא אכלתי ולראשונה מזה הרבה מאוד זמן חזרה לי התחושה של פעם, התחושה של הריקנות בבטן, הניצחון על הרעב, תחושת "רזה", הניצחון על עוד יום או אפילו כמה שעות בהם לא אכלתי.. זה היה לי כיף כל כך, למרות שאני יודעת שזה גרוע.. אז חזרתי פחות או יותר לדפוסי אכילה ישנים (לא קיצוני כמו פעם, אבל ממש לא התפריט שלי) , אני כבר יודעת שזו תקופת "ירח הדבש", עוד לא התחילו הצומות, הבולמוסים, החולשה.. עכשיו אני בעיקר בהיי, אני יודעת שהוא לא יימשך הרבה זמן כי אני לא חזקה כמו פעם, ואני מפחדת, פשוט מפחדת מהמעגל הזה שוב ועם זאת, מכורה לתחושת ה"היי".
אני לא יודעת מה לעשות

תגובות

1232123

19/02/20 19:24

לבקש עזרה!! כמו שאמרת, לפני שזה יצא משליטה... השגת כל כך הרבה וחבל לאבד את זה וחבל לבזבז זמן... ככל שאת יותר זמן נמצאת ככה ההפרעה משתרשת ויותר קשה להיפרד :sad:

Crazy woman ?

19/02/20 21:35

היית מסכימה להיכנס לאיזה מסגרת מקיפה יותר? אישפוז יום למשל? לפני שזה מדרדר. כי מי כמונו יודע כמה מהר זה יכול לקרות:(

דנה צינמן ליטרט

מומחה כמוני

20/02/20 21:21

הי יקירה, קודם כל אני שמחה שאזרת אומץ וכתבת פה וגם מקווה שתמשיכי לשתף. זה באמת האופי של הפרעות אכילה, הן עלולות לשוב בתקופות מסוימות בצורות שונות, וזה מצוין שאת מצליחה לשים לב שזה קורה, שאת מודאגת מזה, זה כבר משמעותי, גם אם כרגע קשה להיאבק בזה. אני מאמינה שעל אף שהתחושה היא של חזרה לדפוסים ישנים, שבכל זאת את מגיעה הפעם שונה. את מגיעה עם ניסיון, את כבר יודעת לאן דברים יכולים להידרדר, יש בך קול נוסף שמזהיר אותך. אני ממליצה לך להקשיב לקול הזה, לתמרורי האזהרה שבדרך, ולהיעזר בכל מי שאפשר- לשתף את הפסיכולוגית, לפנות מחדש לדיאטנית, ולהתייעץ איתן מה עוד ניתן לעשות. תמשיכי להזכיר לעצמך את הדרך שעברת, מה השגת בה, ולמה בחרת מלכתחילה לנסות ולשים את הפרעת האכילה מאחורייך.