היי, אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי לאחר שאובחנתי עם אנורקסיה .
בנו לי תפריט, ואמרו לי לא להתאמן בכלל. אני כבר חודש וחצי בתפריט החדש הזה והמשקל עולה בקצב מהיר ביותר. אני מרגישה שאני משמינה ומשמינה מיום ליום. בהתחלה הצלחתי לשמור על התפריט אבל עדיין התאמנתי. אך לאחרונה התחלתי לאכול יותר מהתפריט ״ולנשנש״ מעבר. אחרי כל חריגה כזאת אני מתחרטת ומיד מנסה להקיא אן בעיקר לוקחת משלשלים שגורמים לי סבל רב . אני רק רוצה לחזור לתחושת הרזון שהייתה לי, ולאוכל שהייתי אוכלת שבעקבותיו הגעתי למשקל הקודם שהיה לי .
ניסיתי לחזור לאכילה המצומצמת אבל אמי ומשפחתי פשוט לא איפשרו לי ולא נתנו לי לצאת מהבית או לעשות כל דבר עד שלא ראו שאכלתי את כל מה שהייתי אמורה. נשלחתי לבדיקות א. ק. ג. ונמסר לי שם שקצב הלב שלי איטי ויש להמשיך בירור אצל רופא מה שמקשה עליי להמשיך להתאמן.
אני מעדיפה להימנע ממזון כי אם אני מתחילה יש פעמים שאני לא יכולה להפסיק ובגלל זה אני משמינה כל כך. אני בוכה כמה פעמים ביום, ומקבלת התקף חרדה כשמביטה במראה. הקול בראש שלי לא מפסיק לומר לי כמה חזירה ושמנה אני שאני מרשה לעצמי לאכול דברים משמינים כמו בטטה , לחם, טחינה ופירות. דברים ששנתיים לא דמיינתי שאכניס לגוף שלי . המון פעמים בלילה אני מתפללת לאלוהים שייקח אותי אליו , ושיעשה שאמות היום. באותם רגעים אני מתקשרת למוקד ערן לתמיכה נפשית וזה לפעמים עוזר.
אני במצוקה נורא גדולה , אני לא רואה טעם לחיים. בבקשה אם יש מישהו שיכול לומר לי משהו, אולי משהו מעודד וחיובי בקשר למצב...
אמא שלי כבר בעצמה לא יודעת איך לעזור לי, ואני חושבת שהיא זקוקה בעצמה לטיפול כי מאוד מאוד קשה לה עם המצב הנוכחי. אבא שלי לא כל כך מעורב במצב הנפשי שלי, וחושב שאם אני אוכלת כמו בתפריט סימן שהבראתי.
תודה מראש לעונים