שלום מיכל , אני לא טופלתי בכדור שציינת אני נוטל דפלפט . כך שאין לי נסיון בנוסף אובחנתי גם לאחרונה והנני חדש בפורום ומקווה שאצליח לכתוב משו שיקל עלייך או לפחות יעזור במשו. אני שמח שאת משתפת ומביאה מקום לרגשות שלך .. אני קורא ומבין לליבי את הפחד מהאבחנה ומההתעסקות עם הטיפול התרופתי.. לפי מה שחוויתי והבנתי זה עניין של ניסוי וטעייה וזה אינדבידואלי לכל אחד ולפעמים לוקח זמן עד שמוצאים משו עם פחות תופעות לוואי מהשאר . אבל אל דאגה הכל זמני וזה בה כדי לעזור שאנחנו חזקים הכדורים יתפסו פחות מקום בחיינו שאנחנו למטה אז הם מייצבים ובמקרה שלנו לפעמים צריך לאזן גם את הלמעלה אבל לדעתי ואולי גם לדעת אחרים לא בדקתי , גם המאניה "הלמעלה" כביכול בה כתוצאה "מלמטה"מדיכאון מלחץ או מכל דבר אחר ואט אבר .כמה שנרכוש יותר הבנה של עצמנו ונבין שאנחנו כל כך טובים וכול מה שעשינו כול החיים הטוב והרע זה מאהבה עצמית רק שאת מה שנדמה לנו רע זה פשוט כי לא היה לנו ידע ואפשרויות לעשות זאת בטוב אבל ניסינו להגן על עצמנו או ניסינו לתת לעצמנו כדי שנוכל להמשיך. לפני ההתקף הייתי מאוד פעיל הייתי לומד ועובד משמרות לילה בוקר צהריים כול יום באופן שונה ואחר כך ממשיך ללימודים בנוסף אני אדם דתי אז גם תפילות שבת הייתי משכיר דירה ובנוסף היו כמה משברים שעוד הוסיפו ואז זה קרה ההתקף .אני לאחר ההתקף שחוויתי הבנתי שאני עדיין יכול המון ויש לי יכולות וחלומות וזה מצויין ונכון אבל הבנתי שכרגע לתקופה הקרובה אני יכול רק במידה מסויימת הרגשתי שהכל נשבר ואני נהיה רגיש כמו תינוק לא יצאתי מהבית כמה חודשים רק לקפה סיגריות ואיזה כמה הליכות ברגל לנשום אוויר.הבנתי שאני יכול רק קצת . אז ישנתי כמה שבה לי ואחר כך התחלתי כול פעם קצת עוד משו רק כמה שאני יכול למדתי שאני חייב להקשיב לקול הפנימי שלי שהרבה פעמים הוא לא יכול כרגע זה גדול עליו אבל זה רק כרגע . ולאט לאט ואספר עוד המשך קמתי בחזרה עם מודעות הרבה יותר גדולה וחזרתי לתפקוד ולמידה . למדתי שהערך העצמי שלי זה היכולות שלי ולא המקום שאני נמצא בו מבחינה תפקודית . אם אני יזרוק נייר טואלט על הרצפה וידרך עליו ואחר כך יביא לך אותו את תאמרי שאין לו ערך כי הערך שלו זה כשהוא נקי אבל אם אקח שטר כסף ואדרוך עליו עדיין תאמרי שהוא שווה למרות שהוא מלוכלך. אז אמרתי לעצמי אם כך אני מסתכל על כסף על אחת כמה וכמה על עצמי שאני צריך להעריך.מה שעזר לי זה המחשבות החיוביות זה נורא קשה ובלתי יאומן שהכל נראה חשוך ואתה מתחת לסמיכה אבל בהתחלה התחלתי לחשוב לפחות בסגנון של "זה שאני מרגיש רע לא אומר שהעולם רע והמציאות רעה " כי איך שאני מרגיש גורם לי לראות כך את המציאות אז בהתחלה זה ניחם אותי קצת אבל עדיין היה קשה. ואז שמעתי הרצאה שאמרו שם שפשוט כדי לתכנת את המוח מחדש צריך זמן זה לא יום או יומיים אבל תוך כמה שבועות וכמה חודשים זה ממש נטמע ואנחנו נהיים כאלה שחושבים טוב. התחלתי להגיד תודה למרות שזה נראה לי מוזר ולא קשור אבל ניסיתי לחשוב על מה שיש לי על זה שאני עדיין רואה ושומע והולך ושהקרובים שלי עדיין בחיים. ושיש לי חדר לישון ומיטה משלי ונעליים וממש לספור את כול הדברים הטובים כול פעם שהרגשתי למטה. ובנוסף גם בהתחלה הייתי מנסה לפחות הרבה לקבל את עצמי ולא להלחם בעצמי במחשבות חיוביות אלא לקבל את עצמי מותר לי להרגיש רע מותר לי לנוח מותר להיות לא מאוזן כי כולנו כאלה לפעמים מרוב הרצון לשליטה שנהיה רק צד אחד זה יוצר אצלנו תהפוכות כי אני בכל אופן דואלי .ואני חושב שכולם כך, פעם אני כך ופעם אני כך. אני לא אומר שלא צריך לשאוף לאיזון כן צריך אבל לפני זה לקבל את עצמי להבין שאני לא אשם . לרוב שאנחנו מגיעים למצב הזה זה בגלל שלא היה לנו כלים להתמודד.. אני בתהליך גם עכשיו וכול הזמן אני לומד עוד ועוד ולפעמים חושב אחרת ושכלי שחשבתי שעזר לי לא באמת עזר וכרגע כלי אחר נראה לי הנכון ולפעמים כלי מסויים התאים לתקופה מסויימת ושבוע מסיויים וכרגע הוא לא שייך.והייתי שמח שתקחי לעצמך רק מה שיושב לך בלב ומרגיש לך נכון . אני לא מטפל ואין לי ידע טיפולי לא למדתי משו מסודר ,וחשוב להבהיר את זה כי אני מפחד לתת עצה לא טובה שתגרום לך להרגיש לא טוב. אני כותב מהנסיון האישי שלי בחוויה ואם יש משו קטן אפילו רק משפט מכל רשמתי יעזור מספיק עבורי. עוד דבר נוסף שעזר לי זה להבין שיש מורכבות בחיים ולהשתמש הרבה יותר במילים של גם וגם.. זאת אומרת שאני מדבר עם עצמי אז להבין שכן אני יכול גם לשנוא וגם לאהוב גם להיות צדיק וגם להיות רשע כמובן ששאיפתנו להשתפר אבל לקבל את זה כרגע שאני גם וגם וזה בסדר כי מאז שאנחנו קטנים מרגילים אותנו שמישו הוא רע או טוב יש נסיכה ויש מכשפה יש צדיקים ויש רשעים יש תלמיד טוב ויש תלמיד רע יש ילד רע ויש ילד טוב וככה גם בטלוויזיה המון בסרטים המצויירים. ואנחנו כול הזמן מנסים להיות אחד ובעצם באמת אנחנו מורכבים גם וגם . עוד דבר שעזר לי זה תמיכה יש ארגון שנקרא אנוש יש אפשרות לקבל סל שיקום דרך הביטוח הלאומי ולקבל תמיכה של עובדים סוציאליים ומדריכי שיקום אפשר להעזר בעובדת הסוציאלית של הרווחה במקום מגורייך וגם אולי לדבר עם אנוש ולשאול.אותי בהתחלה שיקום זה נורא הרתיע בהתחלה אבל לאט לאט למדתי שזה בסדר לקבל עזרה זה לא אומר שאני חלש זה אומר שאני אדם עם רגשות עם צרכים רגשיים אני צריך שיהיה לי מישו שאוכל לדבר איתו ושיכיל את הרגשות שלי וזה לא אומר שאני חלש זה אומר שאני אדם.. המשבר הזה עזר לי להתחיל את הכול מחדש לעשות איפוס להתחיל לאט לאט להוציא את האני שלי לבחוץ לדאוג לעצמי יש בזה מתנה גדולה. עזר לי להבין יותר מזה גבולות שצריך להציב אותם אך ורק מתוך אהבה בין לעצמי בין לסובבים אותי להסביר להם איפה הגבול שלי כדי שידעו מה מתאים לי ומה לא וכך אני יותר רגוע ופחות מוותר על שלי. וגם יכול לקבל גבולות של אחרים להבין אותם לא כמו שחשבתי בעבר שמי שמציב גבול איננו רוצה בקרבתי.. אחרי שיש גבולות לעצמנו קודם כול, ואחר כך גם לאחרים אנחנו מרגישים שיש לנו יותר זמן ומרווח כי יש גם את הצורך והרצון הבלתי פוסק לרצות את כולם אז להבין שחלק מהכולם גם אני קיים בתוכו ואם אני לא ארצה את עצמי ואהיה מרוצה אז לא יהיה לי מאיפה לתת לאחרים בסבלנות ונחת ובאהבה כי אני לא קבלתי הנפש שלי זועקת. וגם לעצמי להציב גבול מתוך אהבה עצמית ולא מתוך סטירה של אתה לא בסדר אכלת יותר מידי אל תאכל עוד או אל תעשה כך וכך . אלא אני אוהב אותך אמרתי לעצמי תעשה כך וכך זה ישמור עלייך זה לא שאסור לך מותר לך אבל אתה בוחר מתוך אהבה לעשות משו או להפסיק משו..ואני עדיין עובד על כול הדברים שרשמתי בכול יום ויום משתדל לא ליפול לביקורת עצמית אלא מתוך אהבה עד שאלמד לאט לאט.. לזכור שהאבחנה לא אומרת עלייך כלום אפשר לאבחן כול אחד זה קשיים רגשיים וזאת אבחנה כללית על קושי שיכולה לעזור לך לדעת באיזה מקום לחפש תשובות תרופות .. אולי לא תביני עכשיו אבל זאת מתנה גם לי קשה לראות אותה בדיוק כי אני בעצמי אובחנתי בערך רק לפני כשנה פלוס .אולי הייתי מוסיף גם פשוט להחמיא לעצמנו מלא לתת הערכה מהמציאות לחפש ממש ולמצוא דברים שעשינו היום הכי קטנים ולשבח את עצמנו עליהם נגיד קמתי בבוקר אחרתי ללימודים אם פעם הייתי אומר עוד הפעם אתה מאחר מתי תהיה רציני? היום אני משתדל לומר כול הכבוד לך חיימשלי אתה שקמת בבוקר בכלל והלכת עוד ללימודים אתה ממש חרוץ יכלת להמשיך לישון כול היום . יש מאמרים נורא יפים חכמים יצירתיים שרשמה מנהלת הקבוצה פה לא זוכר בדיוק את שמה אבל יש כמה פוסטים בהרחבה תוכלי לראות שם. אני מקווה שעזרתי במשו ולו במעט. אם אוכל לעזור בעוד משו אשמח . אם קבלת מתנה כזאת יש בך עוצמות נפלאות הרצון שלך והשאיפות ישארו ובעזרת השם גם יתממשו. אולי ורק את יודעת אם את צריכה בשבילך קצת זמן לעכל להבין ולחזור בהדרגה שלא תרגישי שהאני שלך הפנימי הילדה שבך מתבטלת לנוכח הדרישות מבחוץ או מהלחץ להתקדם מעבר לכוחות שיש עכשיו . ואז הנפש מתבטאת במאנייה כדי להציל אותך ולתת לך כוחות שאחר כך לרוב יש נפילה בעקבותיה אבל אל לך לפחד רק את יודעת זה רק מתאורייה שמתארת את מה שעבר עלי לא בטוח שזה בכלל נכון ואולי גם לא לגביי. הייי קשובה מאהבה לעצמך את בסדר את בריאה את חזקה את טובה וגם קבלת מתנה , עולם הנפש לא ברור ואין הבנה מדעית על מקורות להפרעות נפשיות אני חושב שאנחנו סה"כ מגיבים טבעי ובריא למה שאנחנו עברנו בחיים והתגובה שלנו נראת לסביבה הלא מפותחת "חולה". אך גם לא נבטל ונכחיש את הקושי הרגשי שלנו , הינו קיים. והאבחנה, במידה והיא מדוייקת, תוכל לעזור לנו בדרך לחיבור לאהבה ולהגשמה העצמית בהצלחה(:.

עוד דבר ששכחתי להוסיף שנורא עזר לי, זה הנושא של אוכל. יותר ירקות יותר מים כמה שפחות סוכרים פשוטים מיצים ממתקים .. שווה לעסוק בדיקות דם לגבי חוסר בוויטמנים b12 וכו יש מחקרים שמדברים על זה לראות שהכל בסדר אני שתיתי תקיפה וויטמינים. אבל במצב נפשי סוער קשה לשלוט ואת זה עשיתי בשלב קצת רגוע יותר וזה היה פלא. מדברים על אכילת של ירוק שזה טוב כול מה שירוק חסה עלים ירוקים פטרוזיליה לעשות איזה שייק עם בננה תמרים תפוח זה טעים וממש בריא הירוק בטבע הוא מצמיח כוח חדש ודבר חדש. וסופג גם רעלנים הכלורופיל שבו . סמים מקרבים למאנייה ולחוסר איזון וסמים בכללי גויינטים וכאלה מומלץ מאוד להתרחק לפי מה ששמעתי מהרופאה .. גם קפה וסגריות וגם אלכוהול לא מומלץ במיוחד אלכוהול לא הולך טוב. אבל אנחנו בני אדם וכול אחד יעשה מה שיכול לעצמו בזמן שלו בתהליך שלו ואיך שמרגיש לו טוב. אני שותה לפעמים כוסית בירה קטנה ,מעשן סגריה .וגם שותה קפה אבל פחות מהכמויות בעבר. עוד דבר זה פעילות גופנית בהתחלה לא היית בכושר בכלל אז עשיתי הליכות וטיולים אחר כך נרשמתי למכון ואז גם ריצות הריצות עזרו לי פלאים! למצב הרוח !אבל לפחות 20 דקות ריצה כדי להרגיש את ההשפעה לקח לי . ואפילו כמה דקות ריצה קצת מנוחה ועוד ריצה העיקר שרוב הזמן מ20 דקות ריצה זה פשוט עוזר מראה לך שאתה יכול . שאתה מתאמץ הכוחות שלך יוצאים לפועל ומתחזקים ככול שנשתמש בכוחות שלנו הם יתחזקו יותר.. אני לא יודע אם זה נכון אבל לפעמים אני אומר לעצמי כך : במאניה יש שתי עבודות . שיש לעשות אחת היא עוררות יתר צריך ללכת לנשום להרגע שתיים שיש עצבות צריך לחשוב טוב לזוז לרוץ. וגם לשאול את עצמך מה המאניה באה להגיד לי איזה מסר? מה היא מוציאה ממני? אולי היא באה להוציא את מי שאני באמת לבחוץ? להיות מי שאני בטוב וברע? אולי כדי לתת לזה מקום עכשיו, ולא לחכות שזה כול כך ירצה את מקומו.. ומה הדיכאון בה להגיד לי? אולי הוא מייסר אותי על איך שהתנהגתי להכאיב לי כדי שאזכור לא לעשות זאת?. אם כן אצטרך להשיב לו שלא כך עושים לאדם ,כדי לקום אומרים להיפך אומרים לו את החוזקות שבו אחרי שהוא חזק אפשר לדבר על מה צריך שיפור כי יש לו כוח להתמודד והוא עושה זאת מאהבה ומרצון אישי להתרווח ולהתעצם ולגדול עוד..