גורם חוץ יקר, אתה מתאר משהו שתוקף גם אנשים לא חרדתיים, או חרדתיים לשעבר. נדמה לי שזה קשור במידה מסוימת גם לרכיב דכאוני כלשהו של עצבות, ניתוק וחוסר ממשות. מה עם ספר טוב? דויד גרוסמן הוא בראש ובראשונה פסיכולוג (לא רק לטעמי), ועלילה טובה בשעות הערב יכולה מאד לתמוך. חוויית הקריאה עשירה יותר קוגניטבית ומערבת הרבה יותר 'עשייה' ופעולה מאשר בהיה במסך אלקטרוני. מומלץ לקחת את אחד הספרים שלו, אפילו לא משנה איזה, לחזור קצת לילדות אולי עם 'יש ילדים זיגזג'..... אני סומך עליך! בהצלחה.

תודה. האמת שאישית אני לא עף על גרוסמן, על אף שספציפית את 'יש ילדים זיגזג'' אהבתי (את 'אישה בורחת מבשורה' ואת 'סוס אחד נכנס לבר' ממש לא, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר). קשה לי להתרכז בקריאה בבית, אלא במצבים מסוימים. הבדידות חזקה נורא.

מבין אותך,אני בבית מספטמבר ,כתבתי על כך , ברגע שהתחלתי להרגיש טיפה אנרגטי הגיעה הקורונה, אני משתדל וזה לא קל לראות את הטוב :תוכנת" זום שפתאום עוזרת לי להשתתף בלימודי "ימימה" שהפסקתי. ההסגר הכללי לא עזר לי ,להיפך,כשראיתי שאנשים "מאבדים " את זה אחרי יומיים בהסגר קיבלתי כאילו אישור ליותר חרדה . אולי במערכת "כמוני" יארגנו "זום" שבו נוכל כולנו להשתתף ולשתף. או אפילו אנחנו,תמיד אפשר לשמור על אנונימיות עם וידאו סגור. אני יכול רק ליעץ מה שכולנו עושים : אימון פיזי בבית, טלביזיה,נטפליקס, התחלתי להקשיב לרדיו "כאן תרבות" ,יש להם תוכניות מעניינות,התחלתי לצפות בדברים קלים ומעשעים כמו תוכניות ראליטי ,כל מה שמצחיק ומסיח את הדעת.אחפש וארשום בתגובה אחרת טלפון של עמותה שאנשיה מתקשרים לאנשים בודדים ומדברים איתם וטוב ששיתפת .שולח אנרגיות חיוביות

מי לא יזדהה עם מה שרשמת :-) אני מגבירה חברויות או יוצרת חברויות אינטרנטיות או מתקרצצת למשפחה... ספרים וסדרות כבדות - יחכו לזמנים קלים יותר.

שמתי לב שהזכרת קורס כתיבה, מה דעתך לכתוב את התחושות שלך על טיוטה או אפילו כאן ולשתף אותנו.. עצם השיתוף וההרגשה שיש מקום שאתה יכול לבטא את עצמך עושה טוב אני הרבה פעמים מוצאת את עצמי בסיטואציות שבהן אני מרגישה בודדה וכן זה מבאס יחד עם זאת אני באמת מאמינה שיש גם משהו חיובי בקורנה פתאום נוצרה סולדריות ותחושת הזדהות עם רגשות שביום יום אנשים לא כזה אוהבים לשמוע אז גורם חוץ יקר נשמע שיש לך הרבה לתרום לפורום הזה מחכה לשמוע מה דעתך..