מנהלי קהילה
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים.
אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית.
בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר.
בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי.
כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/
אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה.
לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים.
בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב.
דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילההפרעת אכילה
הפרעת אכילה
18/03/20 17:00
2 תגובות
אני מתמודדת עם הפרעת אכילה כבר הרבה זמן, ההפרעה בחודשים האחרונים נהייתה חמורה יותר והחברה הכי טובה שלי גילתה על ההפרעה והיא מנסה לעזור לי להתמודד איתה, האם יש לכם חברים שיודעים על ההפרעה? והאם הם שומרים על כך בסוד? איך הם עוזרים לכם להתמודד עם ההפרעה?
תגובות
כדאי לך לקרוא גם את זה
MyStruggle
אני מתמודדת עם ההפרעה כבר יותר מ8 שנים, אז כל מי שאני מכירה בערך יודע עליה. הסתרתי אותה הרבה זמן, אבל בסוף גילו. הייתי ממליצה לדבר איתה ולהסביר לה מה *את* צריכה ממנה. בין אם זה תמיכה נפשית, או לשבת לידך כשאת אוכלת, או לדאוג שחברים אחרים לא ידברו איתך על נושאים שקשים לך ומטגררים אותך. חשוב שתהיי כנה ותגידי לה מה יעזור *לך* ולא להפרעה שלך. אני פה אם תרצי לדבר
פפפפ
מנסיון של 4 שנים יותר אינטנסיביות של האנורקסיה ואני בשלבים של השלמה טובה בדרך חיים סבירה של אאילה מינימלית אומר לך את דעתי: יש יתרונות ויש חסרונות. בטיפול האינטנסיבי היה לי מאוד קשה וחברות ממש עזרו..כשהתחזקתי נתתי יותר את המקום רק לפסיכולוגית כי היא מבינה ויודעת איך לנהוג בי, מהצד יודעים ולכן לא הלחיצו והכניסו אותי לשקרים לגבי האוכל וזה עוזר. בכל מקרה הכי חשוב לטפל כמה שיותר מהר ובמהלך הטיפול לומדים לשתף ובמה לא לשתף.