מנהלי קהילה
אני לא חושבת שמישהו בעולם יבין מהי חרדה
זה פחד שעוצר אותי מלעשות דברים,
אני מפחדת לגור לבד בלי אמא ,
רק המחשבה הזו,של-אני לבד בבית בדירה
בלי אף אחד..
לבשל לדאוג לעצמי
מעורר בי חרדה
התנגדות.
אני לא רואה מה טוב לגור לבד,
במה זה תורם לי?
להיות שוב בודדה?רק עם יותר הוצאות לשלם על דירה שאני גרה בה לבד עם עצמי ועם החרדות ?
זה נורא בעיניי.
אני חושבת לעזוב אם וכאשר- תהיה לי זוגיות ,אהבה אמיתית נוחה..
הרוב
יש לי בית ריק
וזה סוג של בית ריק
ואני לא נהנית יש לי חרדות.
דיכאון.
אני מפחדת מהחיים האלה יותר מדי .....
מלעשות צעדים...
עשיתי צעד שהתחלתי צבא בעבר
בגיל 19
סבלתי נורא
חזרתי הביתה מפוחדת ומצבי הדרדר.
חשבתי אני גיבורה יכולה לעשות צבא
בסוף סיימתי שנתיים
אבל עם סבל רב..
עם קושי רב..
ומאז לא עזבתי את הבית של ההורים.
(25)
החרדה השתלטה עליי לגמרי.
בעיקר
מחשבות
אני מנסה להאמין ולהגיד יש את אלוהים אבל אני לא מרגישה אותו איתי
אני מרגישה לבד....
Resigned
מזדהה בעצמי... אז אני חושב שיש עוד מלא אנשים שיבינו :)
רועי חזן
היי יעל יקרה, אכן חרדה יכולה להיות פעמים רבות חוויה מאד בודדה. המצב הנוכחי סביב החרדה מהקורונה דווקא מביאה אנשים רבים לפגוש גם חוויה של חרדה, כך שלמעשה מצב זה הפך להיות משותף לאנשים רבים. את מתארת שבשנים האחרונות הלכת והסתגרת בתוך הבית של ההורים, וזה מחזק לשמוע שיש לך אותם, להיות לעוגן להישען עליהם היום. היציאה לחיים בוגרים ועצמאיים היא קשה ומאתגרת עבור מבוגרים צעירים. היציאה מהמסגרת של ביה"ס ובהמשך הצבא מפתיעה ומלחיצה, איך מסתדרים לבד? איך מבנים לעצמנו את היום? כך שהקשיים שאת מתארת הם מובנים. אין לכך תשובה אחת, ונראה שצריך להתחיל בצעדים קטנים שמותאמים לך באופן אישי, ובהדרגה לבסס את הביטחון העצמי, להאמין שאת מסוגלת כל פעם קצת יותר ויותר. לרוב בטיפול פסיכולוגי ניתן לעבוד על הקשיים האלו, ולפתח את הביטחון הזה שמסייע להפחית את החרדה. מה דעתך?
יעל97
אני לא חושבת לעזוב את הבית של ההורים כי טוב לי וגם יקר בחוץ וגם אני לא רוצה לגור לבד