שלום לך ברוך בואך לפורום שלנו. כתבת פה מעט מילים מתוכם אני מבינה שאתה עובר תקופה מאד קשה. האם הכל קורה בעקבות מגפת הקורונה? אין ספק שהמצב הכללי מאד מקשה ומכביד , התחלת לכתוב פה וזו אולי התחלה נכונה לא להיות לבד עם הקשיים. תשתף אותנו תספר מה עובר עליך ואני בטוחה שתקבל מלבד אוזן קשבת ותמיכה. רינה מתנדבת ער"ן

אז הכל התחיל בסוף דצמבר כשאשתי החליטה שלא טוב לה איתי והיא רוצה להפרד. לא עזר כל מה שעשיתי וכמה שניסיתי, היא לא זזה מדעתה. בדיעבד הסתבר שבגדה בי תקופה. אני גר בעיר שאין לי בה קרובים וחברים כי עזבתי הכל בשבילה. ככה שנשארתי לבד. עזבתי את הבית הכי מהר שיכולתי, ועכשיו כשאני מחוסר עבודה מתחילת מרץ המחשבות לא משחררות אותי. לא מצליח להתמודד ולפעמים חושב שאין לי טעם בחיים

הי באמת מצב לא קל. המון דברים יחד. הבדידות , כאב הבגידה והפרידה והעבודה. אתה מרגיש גרוע וליבי איתך. הכל קרה בחודשים האחרונים אולי צריך לתת עוד קצת זמן (ואני יודעת שזה משפט מעצבן....). יש לך קשר עם המשפחה? חבר שאפשר לחלוק איתו את הכאב? אני שמחה שפנית ועצובה על שאתה חושב שאולי אין טעם בחיים. כרגע הכאב שלך גדול ממה שיש לך כח לשאת אבל צריך לחשוב איך אתה מקטין את הכאב או מוסיף כח כדי שתוכל להתמודד. אנחנו כאן נשמח לתמוך בך ולחשוב יחד איך

היי איש יקר, אתה כן יכול לפחות לסמוך עלינו ולו רק בגלל שאתה אנונימי ולא בהכרח מכירים אותך. מבטיח לך חיבוק גדול ואוזן קשבת. אתה גם יותר ממוזמן לפנות לשיחה עם נתנדב ער'ן באופן אישי בטלפון ( 1201) או בצ'אט ( www.eran.org.il ) . תמשיך לשתף - לפחות זה קצת יוריד מהמועקה שבלב. :heart::heart: