היי בר יקרה - אני מנחש שהצורך לפצוע ולחטט בפצעים הוא תולדה של הצפה רגשית שאת חשה לפרוק וזה בא לידי ביטוי במעשה הזה. האם היית בטיפול לפני ימי הוקרונה ? האם את ממשיכה לקבל איזה סיוע נפשי גם עכשיו ? בכל מקרה בעצם ענית לעצמך כעצם הפעולה נובע לטענתך ( ואני מאמין לך כי את נשמעת לי בעלת מודעות גבוהה ) משיעמום, מן הסתם בגלל ימי הקורונה בהם אנו כולנו מצויים. בואי נחשוב ביחד ( ביחוד את - שתפי אותנו ) מה יכול להפיג את השיעמום ? התרצי גם לפנות לשוחח עם מתנדב ערן בצאט ואז תוכלי לפרוק בשיחה עם מתנדב באופן אנונימי ודיסקרטי ?

הי יקרה אל תכעסי על עצמך. זה לא משהו שכרגע את יכולה לשלוט בו. את לא אשמה. אבל אני מניחה שאפשר לטפל ולשפר את המצב. ניסית טיפול כלשהו?

הי בר אין לך מה לכעס על עצמך זה לא משו בשליטתך פשוט אם את רוצה מקווה שזה יעזור להשים פלסטר על הפצע כדי שלא יהיה לך גירויי - כל פעם שתרצה/י לגרד 1. לא תצליחי כי יש פלסטר 2.תנסי לחשוב על משו שיסייח את דעתך כדי שפחות יהיה לך גירויי לגרד? מקווה שעזרתי