היי עמי, תקופה לא קלה עוברת על רובנו. אני מבינה את התסכול והאכזבה שלך, וגם את העלבון. לא קל אף פעם לעמוד מנגד כשמישהו שאנחנו אוהבים נאבק במשהו ואנו מרגישים שאין לנו איך לעזור. התמיכה שלך והאהבה שלך לזיוה גם כשהיא מעשנת הם כרגע מה שאתה יכול להציע, וזה לא קל. ממה שאני קוראת מהזווית שלך על הדברים זיווה בהחלט מנסה להיאבק ומנסה לא לחזור לעשן כרגיל. דע שזה מאבק קשה מאוד ואני רק יכולה לנחש שהיא גם חווה תסכול מהמצב. מגיפת הקורונה והשינויים בעקבותיה רק מוסיפים אי וודאות ולחץ שבוודאי לא תורמים לתהליך. סבלנות ולהמשיך לנסות, זה קשה נורא אבל זה מה שיש

עמי היקר אני מצטרפת למה שכתבה לך דר יעל. צר לי בצערך אתה מבטא כל כך בדייקנות את הקושי מול ההתמכרות לעישון... בראש ובראשונה הקושי להבין מה קורה פה? למה לאחר השקעה רבה ומאמצים ניכרים זיווה לא מפסיקה? איך ייתכן שאדם הגיוני שבעצמו יודע שהעישון מזיק בכל הרמות - ממשיך לעשן? קודם כל אל תיקח את זה אישית, ובטח לא ככישלון. לא שלך וגם לא שלה. זיווה לומדת. היא עדין בתהליך אם תסתכל על התמונה מזוית רחבה. בפעם הבאה שהיא תרגיש מוכנה להפסיק היא תהיה חכמה יותר. כמו שכתבה לך דר יעל אם תבדוק מה היא עושה כדי לא לעשן כרגיל - סביר שתשמע שהיא עדין מנסה. הכוחות שפועלים על זיווה מאוד חזקים, אמונות שנבנו במשך שנים לגבי העישון והתכונות החיוביות של הסיגריה, ולצד זה תגובות אוטומטיות של עישון במצבים של לחץ, בסיטואציה של עבודה ובמצבי רוח שליליים... תוסיף לזה גם פחד משינוי משהו כל כך משמעותי בעיניה.. וכל הקוקטייל הזה משפיע על הרצון שלה לעשן. הרצון לעשן הוא לא כמו מוטיבציה רגילה אחרת. הוא לא קשור לערכים שחשובים לזיווה כמו הבריאות והמשפחה. הוא כל הזמן מושפע מהכוחות שמציקים ללא הרף. ועם כל זה - ההתמכרות לא פוטרת אותה מאחריות. תן לה קצת מרווח לא כועס לחשוב על המצב. לחשוב מה היא רוצה לעשות עם מה שקרה. החלף את העלבון שלך בצער, זה עשוי לעזור בתקשורת ביניכם. כשאתה נעלב מישהו אשם בזה. כשאתה מצטער אפשר להצטער על המצב גם בלי להאשים אף אחד... ולסיום תגיד לה את מה שכתבת פה: שברגע שהיא תראה נכונות מתי שזה יקרה - אתה תהיה שם לסיע.

יעל ונילי היקרות בשבת אחר הצהרים , זיוה קראה את מה שכתבתי ולא הגיבה כאן , את התגובה שלה קיבלתי פנים מול פנים . היה בה רבה צער על כך שהיא פגעה בי וצר לה מאוד שהיא נופלת כל פעם למרות שההחלטה והידיעה שהיא תיגמל מעישון קרובה מתמיד היא אמרה לי היא לא מבטיחה להפסיק , היא מבטיחה לנסות שוב ולראות את הסדנה האינטרנטית שוב ושוב . אתמול כשהיא חזרה מהעבודה ,שוחחנו מעט והיא סיפרה לי שהיא כן הלכה איתם לפינת עישון ולקחה איתה את החברה הלא מעשנת על מנת שתגן עליה והיא הצליחה לא להתפתה לה וניצחה אותה אתמול . כמובן שאני אעמוד לצידה לאורך כל הדרך . תודה לכן על הקשבה בימים טרופים אלו ועל העצות הטובות תמיד .

כל הכבוד לזיוה שניצחה אותה אתמול ומבטיחה לנסות שוב. כל הכבוד לך שאתה מלווה. בסופו של דבר זיוה צריכה לעשות את הדרך אי אפשר לעשות אותה במקומה, רק לתמוך. שתיקח בחשבון שלוותר על סיגריות ולרדת בכמות העישון ללא עזרה תרופתית זה גורם לתסמיני גמילה מניקוטין ועלול להציק לה

נילי שלום ,תודה על תשובתך , זיוה שלי נמצאת במסע הזה שנים רבות , כמעט 10 שנים , כאשר היו שנים שהיא רק לא עישנה לידי אך הייתה מעשנת כחצי קופסא ביום , היו אלה שנים שהבנתי שזה יבוא לבד ואין טעם , היא הקפידה להסתיר ואני שתקתי . כאשר יום אחד ב2014 גיליתי קופסא במקרה בארון ושאלתי מה זה ? היא התודאה כאילו לא ידעתי ואמרה שהיא מתחילה הפסקה שהחזיקה 3 שבועות אפילו פחות ואז היא עברה ניתוח לקיצור שרוול והפסיקה למען הניתוח וקצת אחריו . גם מספר שבועות ולא יותר מזה. באמצע 2015 היא נרשמה לסדנה של הכללית ואני שמח שסוף סוף היא עושה משהו בנדון ונרשמת לסדנה עם עזרה מקצועית . היא השקיעה בסדנה וכתבה ומילאה את הטבלאות ועוד והייתה בכל השיעורים , התחילה עם הצמפיקס שגרמו לה לבחילות וחלומות וכד'. לא השלימה את הטיפול של ה3 חודשים ורק לקחה את הטסטר השבועיים הראשונים ועוד קצת . כאשר היא בישרה לי שהיא מפסיקה את הכדורים היא אמרה - אל דאגה אני חזקה .אני ממשיכה לא לעשן . והיא כמובן חזרה אחרי חצי בערך . שוב פעם היא באה ובישרה שהיא חזרה לעשן והיא מבקשת עזרה להפסיק כמובן אחרי שאני לא אהבתי את החזרה שלה . החליטה תעזור לי אוגוסט 16 . יולי 17 היא חזרה לעשן אחרי שהתחילה ללמוד גמולי השתלמות ופחדה שהיא לא תהיה חברתית וכד' ( שטויות של מעשנים ). בנומבר היא סיפרה לי שזהו היא חזרה לעשן וזהו אין לה מה לעשות עם זה_( וזאת התקופה שהתחלתי לכתוב כאן .) זאת היא מעשנת וזהו . בינואר 18 ביום הולדת 40 שלה היא באה ואמרה לי אני רוצה להפסיק , חזרו מחופשה בחו"ל והיא טבעה ביסורי גמילה ובכי בלתי פוסק ואני ניסיתי כמיטב יכולתי לעזור אך לא הצלחתי . היא חזרה לעשן עד שמרץ היא נרשמה לסדנה של הכללית . היא לא הלכה לשיעורים וקיבלה רק את המרשם . משכה את הזמן ובאפריל התחילה עם הכדורים , אחרי הכדור הרביעי או החמישי היא הפסיקה את הטיפול ואמרה לי לא הולך לי עם זה . פנינו לאלן קאר כדי לנסות כיוון אחר ב24.05.18 היא עשתה את הסדנה . ונגמלה מעישון עד לנופש חברה שהיה בנובמבר ושם היא נשברה לסיגריה אחת בכל ערב ( כך היא אומרת אני חושש שהיה הרבה יותר )וזה כבר לא משנה . במהלך השנה הזו קיבלתי ממה המון פידבקים חיובים שכמה טוב לה בלי הסיגריה ועוד . בכסף שחסכנו קנינו כרטיסים לאיטליה לכל המשפחה ואף פירסמתי זאת כאן וזכינו להוקרה ומילים חמות . ביוני 19 נסעה השותפה שלה לחדר לנופש ארוך וזיוה שלי שברה שיגרה והצטרפה למעשנים לחברים . מפה לשם היא חזרה לעשן ומאז עשתה סדנת חיזוק של אלן קאר ואחרי שבועיים חזרה לעשן . ניסתה לבד וחזרה לעשן . לפני כחודשיים נרשמה לסדנה של שחף אחרי שקיבלה המלצות בקבוצת פייס בוק ראה את הסירטונים וחזרה לעשן . ניסינו לכסניות ניקוטין וכמובן בהמלצה וזה עבד לשבוע וחצי , היה משבר במשרד - נפלה לסיגריה . משבר עם ילדה וחזרה לעשן והפסיקה ואמרה לי זהו אני נגמלת נמאס לי . והפסיקה ואז באה הקורנה ואנישמתי שהיא לא חיונית והיא תחזור אחרי פסח . אמרתי לעצמי חודש שלם בבית בטוח היא תיגמל ואחר כך היא תהיה חזקה יותר . שמתי לב לשינוי במצב הרוח חששתי שאלו יסורי גמילה אך כיוונתי מחשבות למצב רוח כללי בו כולנו נמצאים . היא חזרה לעבודה בחמישי האחרון , הרחתי שובל של סיגריה אך לא ייחסתי לזה חשיבות . בשישי היא חזרה עם ריח חזק יותר ואני שאלתי עישנת ? כן . נדבר אחר כך וזהו . זה המסע בקצרה של זיוה שלי . וואו כתבתי המון !!! אני בטוח שהיא לא היחידה שניסתה כל כך הרבה ובסוף היא תצליח לתמיד . תודה על ההקשבה .

חשוב להדגיש שהיו ימים שכעסתי מאוד על זיוה שחזרה שוב ושוב אך כל שהיא אמרה רוצה אני עשיתי ריסט בראש ונתתי כל מה שיכולתי. והייתי גאה בה מאוד על הדרך ועל הרצון וקיוותי שהפעם זה יקרה זיוה חזקה יודעת להתחמק מנפילות והיא תנצח. זיוה זכתה בהטבות יוצאות דופן . טיול לחול עם חברה. שואב אבק אלחוטי אייפון חדש . וכל אלו חלק מהתמריצים . הפעם נשברתי וזיוה ראתה אותי בשבת עם דמעות בעיניים חיבקה אותי ואמרה מבטיחה לנסות .לא מבטיחה להצליח . כולי תפילה שרגע הקסם יגיע וזיוה תצליח. אני אהיה שם בשבילה. מעשנת או לא.ואני מקווה שהיא תהיה נגמלת . גאה ואוהב אותה על הכול. תודה על ההקשבה .

הי עמי הייתי נותנת לזיוה לקרוא את מה שכתבת ולנסות להסביר לעצמה מה ההבדל בין הפעמים. מתי היתה נחושה יותר ומתי פחות? מתי רצתה יותר להיגמל ומתי פחות? מה עזר לה בכל פעם? מה עליה ללמוד מכל פעם?

הי עמי, צר לי על החזרה של זיווה לעישון. לדעתי אתה צריך להפנים שזאת לא המלחמה שלך אלא של זיווה. מרחוק נראה לי שהיא נרתמה למאמצי הגמילה בעיקר בשבילך. למרות שבטוח שהיא השתכנעה מהסיבות הברורות ברגע שזה לא בא ממנה אז הנפילות לא מפתיעות. דיברנו על זה בעבר - גם אני נשוי למעשנת. אבל בניגוד אליך אף פעם לא ניסיתי לשכנע אותה להיגמל, לא העמדתי אולטימטום ולא אמרתי "או ש... או ש..". התחתנתי איתה כמעשן ואם כבר אולי גרמתי לה להיות מעשנת כבדה יותר כי ככה זה בני זוג - אחד מדליק סיגריה והשני מדליק אחת מיד אפילו אם כיבה את הסיגריה לפני שתי דקות. אז שנגמלתי עשיתי את זה בשבילי בלי להכניס אותה למשוואה בכלל. ידעתי שיש לי אזור לא סטרילי ופיתויים ועם זה התמודדתי. הכבוד ההדדי בינינו יצר סימביוזה - אני לא מעיר לה על העישון (למעט בכמה נקודות שבירה שהיו לי בתהליך הגמילה, אבל זה היה "סתם" ריב בין בני זוג שאתה משתמש בכל טיעון אנטי שיש לך) והיא דואגת לעשן הרחק ממני ואף פעם לא בבית. כמובן שהעישון שלה מפריע לי - הריח, השיעולים בלילה, ההוצאות. אבל מצד שני אני יודע מה זה להיות מעשן ואיך הייתי מגיב ל"שדלנים" למיניהם שביקשו ממני להפסיק לעשן. אז בחרתי בשלום בית והרמוניה - שום תועלת לא תצמח לי מההתנגחות מולה. לא מתאים לי בית של וויכוחים אינסויים וכמו שהיא מקבלת את הקפריזות שלי אני את העישון שלה. יש מצב שהיא לא תיגמל לעולם, היא הכריזה כבר שהיא נואשת מהניסיונות וההתמודדות וליגוני גם הבן הבכור התחיל לעשן ויש לה פרטנר (עכשיו שהוא בבית בימי הקורונה) ושניהם מבלים הרבה זמן בגינה ואני... מצטרף אליהם כלא מעשן, אמביוולנטי לעישון שלהם.

תודה רבה על מילות העידוד ,זיוה שלי יודעת מה אני חושב על עישון בכלל ועל שלה בפרט. וכן אני עם רגשות מעורבים ומתפלל שברגע שזה יבוא ממנה היא תדע לנצל אותי לעזרה. חג עצמאות שמח