ר.א יקרה קודם כל אני מודה לך שבחרת לכתוב פה ולשתף אותנו במה שאת חשה. ובבקשה אל תתנצלי זו ממש לא חפירה את מתארת מה שעובר עליך ובעצם שותפה למה שעובר היום כמעט על כולנו, הקורונה הזאת תפסה כל אחד מאיתנו באמצע או התחלה , אנחנו כולנו תקועים. וזה קשה מתסכל ומעלה המון שאלות בוודאי כשלא ברור עד מתי המצב הזה ימשך. כתבת שאת עושה כל מה שאפשר כדי להעביר את הזמן הכי בטוב שאפשר, את עושה נכון ותמשיכי בדרך הזאת, חשוב שתמשיכי לשתף את כל מי שאפשר גם אנשים קרובים וגם פה בער"ן ( יש לנו גם צ'אט וקו טלפוני מתוגבר 1201), תזכרי- המצב הזה יסתיים ואת וכולנו נחזור לנקודה בה הפסקנו, אולי זה לא יהיה הכי קל אבל נעשה את זה כי לא תהיה לנו ברירה. תשמרי על הכוחות שלך בדרך שאת יכולה, תשת]י, תיעזרי ואל תרימי ידיים. אנחנו כאן איתך רינה מתנדבת ער"ן

בוקר טוב, לבי אתך, אחות, במה שאת עוברת, וממש שמח לקרוא מה שאת כותבת ולהיות אתך. אני חושב שכדאי, לצורך הבנייה העצמית, ששיתפת שאת עוברת, לראות שבנייה עצמית היא תהליך של בניית העולם הפנימי שלי, כדי שכך אראה את העולם החיצוני אחרת, מה שיאפשר לפעול בצורה שאוהב.. לעניינינו, זה אומר שאני יוצר את העולם החיצוני, על ידי בניית העולם הפנימי, ולא שהעולם החיצוני משנה ומשפיע על העולם הפנימי שלי.. ולמזלנו, העולם החיצוני השתנה, ועכשיו אנחנו יכולים לראות את טיב העבודה שעשינו בבניית עצמנו.. ממה שאת מתארת, מרגיש שבנית את עצמך כך שתתאימי לעולם החיצוני כפי שהכרת, ולכן כשהשתנה העולם, מה שבנית לא מתאים לעולם החדש.. אז אפשר להרגיש תסכול, אבל במקביל זו הזדמנות לשפץ את איך שבנינו את עצמנו, והפעם כך שלא יהיה תלוי בעולם החיצוני, שכפי שאנחנו רואים, מועד להשתנות, אלא יעמוד בפני עצמו, ויהיה גמיש מספיק לעבוד עם כל שינוי שלא יקרה בחוץ.. וכך במקום לחפש רק פטנטים להעביר את הזמן בבידוד, ננסה למצוא באינטרנט או עם מורים או ספרים או מטפלים, רעיונות שיתמכו בבנייה טובה שכזאת, וכאשר העולם ישתנה שוב, חזרה או לצורה שעוד לא הכרנו, זה רק יראה לנו שבנינו את עצמנו טוב, וההתמודדות עם החדש תהיה מרגשת ונעימה..

ר.א. יקרה - כמובן שמחזק את מה שאמרו קודמיי . רמי ציין ובצדק שהאתנחתא העולמית שנכפתה עלינו הפכה לרובנו את חיינו. אז יש לנו שלוש אפשרויות 1 - לשקוע פבחד וחרדה - לא טוב. 2 - למצוא "פטנטים" ( כפי שאמר רמי ) להעביר את הזמן - סביר אבל לא יחזיק הרבה זמן כפי שאת חוששת ובצדק 3 - ובאמת לנסות להמציא את עצמך מחדש. קל זה בטח לא. הרי בנית את עצמך במאמצים ובהתמדה ופתאם זה פשוט לא רלוונטי. אתן לך דוגמא מחבר שלי. יש לי חבר ספר ( מעצב שיער בימינו ). ימי הקורונה פשוט השביתו את העסק שלו. והוא עם ראש היזמות שלו, במקום לשקוע במרה שחורה, החליט לפתוח במיזם קטן אך בעל פוטנציאל של מכירה של ערכות צבע ייחודיות. ראשית זה מעסיק אותו ( בלי "פטנטים" ). שנית זה נותן לו מקור פרנסה בעת שכזו ושלישית והכי חשוב - הוא יכול לצאת מחוזק בימי פוסט קורונה. אני בהחלט מודע שזה קשה ... סליחה אפילו קשה מאוד. תני על זה את הדעת. הרי זמן יש לנו. יש לך פה אולי הזדמנות. שתפי אותנו ר.א. יקרה

תודה על התגובות הרבות, אני מאוד מעריכה זאת. זה בהחלט עזר לי להרגיש פחות לבד בתקופה קשה זו .. כמו כן, הרעיונות שעלו כאן נראים לי מאוד מעניינים, וכאלו שאוכל לנסות. עלי רק להבין איך. כפי שהציעו לי רבים מכם, אני חושבת שהדבר שהכי יעזור לי לעבור את התקופה הזאת הוא לדעת שאני ממשיכה לקדם את עצמי ושאני ממשיכה לחיות, לא רק לשרוד, למרות שהכל סביב נעצר. בנוסף לכל מה שכבר סיפרתי, אתגר נוסף שאני מתמודדת איתו כעת הוא מגורים ביישוב קטן, בו איני בקשר עם הסובבים ולכן מאוד בודדה, בייחוד עכשיו. רוב חיי (עבודה, לימודים, חברים וכו) הם בתל אביב. בעתיד אני רוצה לעבור לגור בה כדרך קבע. בתקופה זו שקלתי לעבור אליה באופן זמני(אר בי אנד בי) ולמצוא עבודה זמנית, בתקווה שארגיש יותר "בבית". הבעיה היא שזה לא ממש אפשרי לעשות זאת באופן זמני כשמגדלים שני כלבים...אלא אם כן אחליט שכמו בחופשה הם נשארים, נאמר לשבוע שבועיים(יש מי שיוכל לשמור עליהם). אך אינני מסוגלת להיות בלעדיהם....