חזרתי. מצבי רע מתמיד. אחרי שבוע קשה מכרגיל מצאתי את עצמי פנויה לחשוב על קורותי בשבוע האחרון. כהרגלי המגונה :) נטיתי להאשים את אלו שלמרות הכל מתעקשים לאהוב אותי, משום מה. אלו שאינם מניחים לי לשקוע בביצה שיצרתי לעצמי וממשיכים "להטריד" את מנוחתי בהצעות לטיפול ובתקוותם המחייבת. הייתה לי שבת שלמה לחשוב על החיים שלי בכלל ועל הבחירות שלי בשנה האחרונה בפרט. ואז זה היכה בי. אני פשוט ילדה מטומטמת. מוקפת בכל כך הרבה טוב ולא שמה לב אליו. נכון שקשה, אפילו קשה מאוד לפעמים, אבל אם רק הייתי טורחת להרים מבט ולהסתכל סביבי אולי לא הייתי ממשיכה לחפור את הבור שלי לעומק. אולי הייתי מצליחה להושיט יד ולא הייתי מגיע למצבי המרנין כיום. הגעתי למסקנה שאני ילדה חזקה מאוד, מלאת עוצמה. עובדה שהצלחתי להידרדר במהירות מסחררת, ואם אתה מאמין שאפשר לקלקל תאמין שאפשר לתקן. אני מאמינה. מבטיחה לצאת לדרך חדשה ולרתום את כל הכוח הזה כדי לנסות לתקן. מבטיחה להעזר ביד המושטת לעזרה של אלו שנשארו למרות הכל. אוהבת אתכם כל כך❤❤. מבטיחה להתאמץ יותר ממה שנדמה לי שאני יכולה. כי אני יכולה יותר. ואם הם רואים את זה אני יודעת שזה שם. מחזיקה לעצמי אצבעות ובעזרת ה' אני גם אצליח.