מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

יאיר - ערן
יאיר - ערן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
רוני -ער
רוני -ער"ן
תפילת השלווה אלי, תן בי את השלווה לקבל את הדברים שאין ביכולתי לשנותם האומץ לשנות את הדברים שביכולתי ואת התבונה להבחין בין השניים.

מובילי קהילה

שרי מתנדבת ער
שרי מתנדבת ער"ן
חיוך עושה קסמים, לא ככה? :)
אלון - ער״ן
אלון - ער״ן
אלון מער״ן מנסה לתת מבט אחר
ענת- מתנדבת ער
ענת- מתנדבת ער"ן
"כי היה מעונן וכבר כמעט נגמלתי מלחלום אבל את באת לי פתאום".

חרדה בפעם הראשונה

01/04/20 0:10
4 תגובות

מאז הקורונה אני בחרדה ...לא מצליחה להתגבר על הפחד שחלילה אדבק ואדביק אנשים אחרים בני משפחה,הפחד הורג אותי ולא נותן לי מנוחה..אני מסתובבת עם כאב בטן כל היום לא רוצה לדבר כמעט אנשים ומדמיינת רק דברים רעים שעלולים לקרות..אתמול היה לי התקף חרדה קשה לראשונה ולא יכלתי להפסיק לבכות הרגשתי שאין לי אויר..אני מפחדת מאוד מהקורונה פוחדת שאחלה ולא אדע ולא יהיו לי סיפטומים ושחס וחלילה אדביק אנשים אני לא אעמוד בזה וזו ההרגשה,שאני קמת איתה והולכת לישון איתה..מישהו יכול להמליץ על דרך להתמודד עם זה


תגובות

מיכל1102
01/04/20 1:32

טליה, החרדה שלך מאוד מתאימה ואופיינית למצב. אני מאוד מבינה אותך. תשמרי על עצמיך ועל הסובבים אותך, כך אולי תהיה לך פחות סיבה לדאגה. כמו כן תעשי דברים שינתקו אותך מהמחשבות הללו מדי פעם וזה גם יעזור. תרגישי טוב

יאיר---ערן
מנהל קהילת ער"ן
הכאב הוא בלתי נמנע אך הסבל זה עניין של בחירה And in the end, the love you TAKE, is equal to the love you MAKE
01/04/20 11:24

היי טליה נתחיל מחיבוק לבוקר חדש :heart::heart::heart: יש דברים שהם פשוט מעבר לשליטה שלנו. כל מחשבה על דברים שהם מעבר לשליטתנו רק תגביר את החרדה באופן טבעי ולכן הכי טוב פשוט לסמן אילו דברים הם בשליטתנו ואילו לא. כיוצא מזה ננסה לרשום את אותם דברים שהם כן בשליטה שלנו ולהתרכז בהם. 1- מה אנחנו יכולים לעשות כדי למזער את האפשרות מלהדביק או להידבק 2 - וזה עוד יותר חשוב - מה אנחנו יכולים לעשות כדי להוריד את החרדה. האם זה אומר להיות פחות חשופים לחדשות ? האם זה אומר ליזום פעילות ומשימה גדולה שבימים רגילים לא היינו מעלים על דעתנו לעשות ( אני יכול להעלות מלא נושאים - אבל זה חייב לבוא ממך ) מה את חושבת יקרה ? התשתפי אותנו ?

ההרגשה שאת מתארת בהחלט טבעית בתקופה הזאת, עם כל ההפחדה הההמונית שמגיעה מכל כוון.. אצלי כשאני מקשיב יותר מדי לחדשות, אני גם מתחבר לפחד, שבמידה מסוימת עושה אותנו בעינינו לחשובים, כי אנחנו מותקפים, ואפילו אישית, בעוד שבדרך כלל העולם די אדיש אלינו..וכלום לא קורה.. אבל כשאני מצליח להתנתק ולעשות משהו אחר, כמו לשוחח עם חבר או לרקוד או לקרוא או לנגן או מה שלא יהיה שאני אוהב לעשות, תשומת הלב, שלא בנויה להתרכז ביותר מדבר אחד בזמן נתון, עוברת למה שאני עושה, והמחשבות נשארות לא קשורות אלי, וכך מרחפות להן אי שם, ונחות בפינת החדר או שטות כענן בשמים שלי ונעלמות באופק או נשארות כעננה קלה תוך שאפשר לראות דרכן את התכלת.. בכל מקרה כדאי לדעת, שהמחשבות האלו הן מישבות סרק, ולא באמת יכולות להיות אמת, כי כפי שתיארת הן לא עוסקות במה שיש עכשיו, שהכל בסדר, גם אם שומעים פה ושם על אנשים שעוברים איזו מחלה, ברוב המכריע בקלות רבה..וכך הן מביאות אותנו, אם אנחנו מתחברים אליהן ומאמינים חהן, לצייר עתיד לא נעים, או לפרש בצורה מוגזמת וקורבנית את העבר.. ואז אנחנו מתנהגים כמו ילד שמצייר על נייר מפלצת ואז שוכח שהוא צייר אותה והוא מפחד ממנה ובוכה..לפיכך מה שהצעתי קודם, להרפות מהמחשבות האלו, ולהתנתק מהמקורות שמנפחות אותן, ובמקום זה להיכנס לרגע הזה ולעשות משהו עכשיו, שיזכיר לנו מי אנחנו ועם מה אנחנו משלבים ידים ורוקדים..

רון-15
01/04/20 14:55

ככה המצב אין מה לעשות צריך לדעת להתמודד כמו שאני מתמודד אני משחק בפלייסטשן משחק פורטנאייט