טוב, זה קצת יותר מורכב מזה!!! היא תמיד הזמינה אותי. ואז כשהחלטתי שאת הטיול אחרי הצבא אני יעשה אליה, ואז גם יעבוד בעסק שלה ושל בעלה. אז עבדתי כמעט שנה וטסתי בהתחלה לברלין ואז אליה. ואז לא היה לה נוח שאני גר איתם כי הדלת שלהם של חדר השינה עשוי מנייר ואפשר לשמוע הכל.
אז היא זרקה אותי להוסטל לא רחוק. וכמעט לא מזמינה אותי. ואני לא טפיל ולא נדבק. ונותן לה ספייס. אבל לא הגיוני שתזמין פעם בשבוע לארוחה או סתם לקפה? אז הייתי עם שפעת מטורפת והיא אפילו לא באה לבקר. ולא ראיתי אותם שבועיים. עכשיו חזרתי לעבוד. עבודה חדר חדר עבודה. שום דבר אחר. ככה לא דימיינתי את הטיול אחרי צבא. ומחר ליל הסדר אני יהיה אצלה, אבל אני מתגעגע רצח למשפחה. ליל סדר אצלנו זה סוף. מלא אוכל וצחוקים. ואני לא מסוגל לחזור הביתה לפני התאריך הסופי כי חפרתי להורים שלי שנה על הטיול. ואני פשוט גמור. אין לי כוח יותר. ואני מתחיל ממש לשנוא את בת דודה שלי. עוד מעט היא באה לאסוף אותי ואז אני ישן אצלה היום עד חמיש בבוקר.