שבת שלום באותו מצב פלוס כאבים קבועים אני עושה הרבה פעילות גופנית ומשתדלת לעשות דברים שמקלים על הנפש בעיקר לנוח בכל הזדמנות לעשות טיפולים ברפואה משלימה וללכת לשיחות העיקר כמה שפחות כדורים רק אם זה מקרה ממש חמור ורק בתור עזרה ראשונה כל שאר הזמן מתמודדת ולוקחת משהו טיבעי

תאמיני לי שניסיתי בלי כדורים אבל היה בלתי אפשרי. לא אכפת לי לבלוע כדורים אבל שהחרדה תעלם. התחושות הנוראות הללו פשוט מתישות אני עושה המון ספורט. מבלה המון עם חברים. עסוק המון אבל עדיין זה לא מרפה. כולל שרירים תפוסים והרגשה רעה בבטן ותחושת החרדה התמידית. אצלך זה דומה?

אצלי הכאבים באזורים מסויימים בגוף אבל אותו פרנציפ תאמין לי והכאבים זה מהראש עשיתי המון בדיקות ובסוף גם אני הבנתי שזה מזה והתחלתי לטפל בעצמי אל תתייאש בסופו של דבר אנחנו שולטים בתחושות וברגשות שלנו אתה צריך לעבוד על המחשבות שלך לדעתי תלך לשיחות תעשה מדיטציה ותנסה גם היפנוזה אני יודעת כמה זה קשה ומכירה תהרגשה הזאת להסתובב עם חרדה אבל אתה חי חיים מלאים תאמין לי יש אנשים שלי מסוגלים לצאת מהבית וזה לא נעים בכלל תמיד תשתדל לראות תחצי כוס המלאה ותתמיד בכל מה שאתה עושה עד עכשיו פלוס הכדורים תלך לטיפול ואני בטוחה שזה יירגע לך בהצלחה והרבה בריאות!!

קשה. אולי באמת היפנוזה? זה מחייב וארוך ולא קל ויקר, אבל אולי יפתור לך משהו מהשורש שם. איזה מן חרדה זו? תחושה של משהו רע? או חנק? אובייקטיבי? עברת משהו לאחרונה?

אני בנאדם חרדתי מטיבעי אני פשוט לחוצה מכל דבר כמעט האמת שהפעם הראשונה שהבנתי מזה התקף חרדה היה לפני כמה חודשים בודדים לפני זה פשוט חייתי ככה רוב חיי וחשבתי שזה בסדר היום אני יודעת מזה אחרי ההתקף וכבר החרדות יותר קשות וגדולות עצם המודעות והתחושת פחד אצלי מהרגע שחטפתי תהתקף הראשון אחריו היו שתיים קטנים ששרדתי לבד וכשהגיע הקורונה חטפתי עוד אחד גדול ומשם זה רק הדרדר

אצלי החרדות הם לא בהתקפים אצלי זה פעם בעשור תקופה ארוכה מעל שנה של חרדות קבועות שבהתחלה גרמו לחוסר תפקוד. אחרי שנטלתי ציפרמיל 15 מג תקופה ארוכה החלה רגיעה קלה אבל עדיין מאד קשה לי מנסה לשרוד. פחדים בבטן , חוסר ריכוז כאבי שרירים ניתוק. ממש מתסכל

חייב טיפול גאמני חושבת אני הולכת לטיפולים משלימים ושיחות עם פסיכולוגית עושה פעילות גופנית ומשתדלת להיות עסוקה רוב הזמן

תקשיב נראה לי שcbt(שזה טיפול קוגניטיבי ממוקד וקצר יחסית לאימון דפוסים בגדול) יכול להתאים לך
ובואנה מעריצה . אני חווה את זה בגלים וחצי משתגעת , כל הכבוד שאתה ככה נלחם בכל הכוח 

אולי דווקא הדואליות הזאת (בין מה קורה לך כלפי חוץ למה קורה כלפי פנים) זה הקושי אתנ גם נאחז במה היה לך פעם שעברה (אז עבר אחרי שנה, עכשיו כבר שנה פלוס ולא עובר) וגם נאחז בזה שאתה מתעקש שהכל בסדר לך עד שלא תיפתח אשכרה - לא יקרה שינוי אבל הגוף שלך חכם - פעם בכמה שנים שולח לך תזכורת לאמת חיבוק !

לדעתי אתה מעסיק את עצמך בזה ממש ואם אתה יודע שהמצב הבריאותי שלך תקין לחלוטין ואין ממה לחשוש תפסיק לחפור בזה אוליי תחפש תחביבים נוספים תעסיק תראש בדברים אחרים תנסה לא לחשוב על החרדה על הפחדים אני יודעת שזה לא קל אבל אם כבר ניסת הכל אוליי תנסה פשוט לא לחשוב על זה קח משהו לשינה כי שינה טובה מאד חשובה בסיפור הזה אם אני לא ישנה טוב בלילה אני גמורה אין לי מנוחה והראש שלי מתעסק בזה בלי סוף הגוף חייב מנוחה טובה

אני ממש לא חופר בעניין ויודע בוודאות כי אין פה עניין בריאותי. לעולם לא עשיתי בדיקות כי זה לא שם. פשוט החרדה הכללית לא הולכת

אני מכיר את החרדה כמעט כל חיי. אבל תמיד היא ביקרה בצורה קשה ואז נעלמה להמון שנים. כל עשור לערך. הפעם זה המון זמן והתפקוד לא חזר. הפחד ותחושת החרדה לא נוטשת. אני יודע שזה בסוף יחלוף אבל הדרך מאד מאד קשה. אבל אנצח. אין ברורה אחרת

הרגשה רעה בבטן כאילו דוחפים אותי מצוק. שינה לא טובה פחד כללי ( רק פזיולוגי) . חוסר רוגע בגוף חוסר ריכוז כאבי שרירים. כל השאר מושלם.

להפעיל את עצמך בהנאה. לעשות פעילות גופנית מבוקרת בצורה נוחה ובהדרגה, לאכול נכון, לישון מסודר ולחיות בריא ונכון.

כל מה שרשמת אני עושה עם שינה קצת יותר קשה לי אבל משתדל. ולמרות הכל החרדה לא עוזבת. היא רק עולה ויורדת לפעמים ממש משפיעה התקפקןד ולפעמים לא. מתסכל מעיק אהל אני אופטימי.

הפסיכיאטר טוען שזה הדכאון שהוביל לחרדות ולסטרס, אני לא הרגשתי את הדכאון , הסטרס והחרדה הכרונית גורמים לי לחוסר מוטיבציה לדעתי ומובילים לדכאון , הפוך ממה שהוא אומר, לכן גם נראה לי שהכדורים נגד דכאון לא תורמים כאן בכלל, ועכשיו להפסיק אותם זה מפחיד אותי נורא, שמעתי שיש ממש תופעות כמו של גמילה מהירואין ומחשבות אובדניות ועוד ועוד...אני ניסיתי כבר 5 סוגי כדורים במשך 11 חודשים...כשמעלים לי את המינון אני נשארת שוב בחוסר אונים אך פעם בשבוע חוטפת היפומאניה , מצב רוח טוב ואי יכולת לישון בכלל 24 שעות , זה מה שקורה שאני לוקחת כדור וחצי , הפסיכיאטר עכשיו רצה לתת לי עוד כדור פסיכוטי, אריפליי כדי לאזן , ואמר דו קוטביות , אבל זה קורה בגלל הכדורים זה לא משהו שבאתי איתו מהבית אם אתה מבין...אז מה נהיה? בסוף הכדורים יהפכו אותי למאניה דיפרסיה , לא הגיוני... לא לוקחת את מה שהוסיף ורוצה מאד מאד להפסיק את כל הכדורים וללכת לטיפול אלטרנטיבי אחר אצל מישהו שהציל חברה שלי, מדכאון כרוני ,שמו דר רוף והוא מתעסק עם חומרים טבעיים, ומאד יקר ...אך צריך להתנקות לפני שמגיעים אליו , שווה בהחלט בדיקה

כותב שוב כי אני מרגיש בתוך מעגל שלא משתחרר אפילו שאני כיויכול עושה את כל מה שנדרש אני עדיין חוווה את החרדה לאורך כל היום מתיש ומציק. 20 מג ציפרמיל כבר כמה חודשים

האם יש דברים שאתה אוהב לעשות ומעניינים אותך? אולי תמצא לך מגמות ועיסוקים שחשובים לך בחיים ושמיטיבים אתך ואז יהיה לך יותר מה לצפות לטוב ופחות תצטרך לחרוד מהעתיד. את המעשים צריך להפריד למחויבויות ולהנאות. את ההנאות עושים באהבה, את המחויבויות עושים בקפידה מתוך זכירת האתגר.

ברור. ואני עושה אותם המון ספורט חברים פעילויות אני בלי לחץ ועקרונית הכל מצויין לא רואה בעיה אבל החרדה לא מרפה

כמו שאמרתי סהכ מהסתכלות חיצונית הכל טוב אין לחץ סהכ נהנה מלא חברים משפחה אוהבת פרנסה טובה פשוט אובד עיצות. שנה וחצי עם חרדות שכמעט ולא נפסקות זה מעיק.