מנהלי קהילה
מובילי קהילה
קצת על עצמי
שלום רב שמי ענת אני בת 29 , לפני כשנתיים התחתנתי עם האחד שלי במהלך השנתים לא הסתדרנו אחד עם השניה והלכנו ליעוץ נישואין שכמובן לא עזר ,
ההורים המאמצים שלי כמובן הם זוג הורים מדהימים לפני שאמצו אותי בכיל 10 הייתה לי ילדות קשה , הייתי בת לאמא אלכוהליסטית שגדלה אותי לבד בלי גבר בסיפור , זוכרת ימים קשים שאמא היתה הולכת לעבודה וקונה לחם אחד שאמור להספיק לשבועים אם היה נגמר אז לא היה מה לאכל יום אחד הגיעה העו״ס שהחליטה לקחת את אמא למכון גמילה ואותי לשלוח לאימוץ כי אמא לא הייתה יכולה לגדל אותי עוד,
כמובן שבבית ספר הסתכלו לכיווני במבט מאיים , לא רצו לשבת לידי או לדבר איתי
היה לי קשה להיות בסביבה חדשה גם לצד ההורים שלי וגם לצד החברים נכנסתי לחרדות ודכאון
נחזור לבעלי הכרנו שנינו בצבא וידענו שזהו אנחנו הזוג המושלם ומכאן מתקדמים היו לנו ימים יפים , טיולים היה אוזן קשבת אבל במהלך הנישואין הכיר משהי חדשה בגד בי איתה
כשגיליתי את זה אמר , את לא בשבילי יותר אני התחתנתי איתך בגלל הכסף שיש להורים שלך , פה הבנתי שניצל אותי
ולכן שאנשים כותבים פה פוסטים של שמחה ומנסים להצחיק קשה לי אני מרגישה שבזמן שאני בוכה וסובלת משהי אחרת נהנת לה עם שירים , אבל בכל אופן אני ממש לא אוהבת לשמוח או לראות אנשנם ששמחים כי זה ממש יריקה על הפנים שלי
בכל מקרה מרגישה אבודה כי מכאן אני יודעת שלא תצא הישועה
רק שיתפתי כדי שאותם אנשים יראו וילמדו שלי יש יותר קשיים מהם , כדי שיתמכו בי ולא יגררו תגובות לעצמם , אני צריכה את זה יותר מהם
רינה מתנדבת ער"ן
שלום לך ענת קראתי את הפוסט שכתבת "קצת על עצמי" אבל זה הרבה מאד, כמעט הייתי אומרת - הרבה מדי סבל וכאב שעברת ועדיין נשאר ( הרי העבר לא נמחק לגמרי), בהחלט לא פשוט. וכואב לי לקרוא פה שזה מה שאת עוברת. אני מאד מבינה גם שקשה לך לקרוא פה שאנשים שמחים ונהנים כי את מרגישה לגמרי אחרת אני חייבת לומר לך שגם אילו שמדי פעם מתבדחים וכותבים פה על שירים ועל דברים שמחים, גם להם יש ימים קשים או סיפור חיים לא פשוט וכל אחד מנסה להתחבר בדרך שלו. אני מבינה שמאד קשה להתחבר לשמחה של מישהו אחר כשאת מרגישה רע ומצפה לתמיכה והבנה. אני בטוחה שחוץ ממני, תקבלי פה תגובות תומכות שיאפשרו לך להרגיש טוב בפורום לשתף במה שתבחרי. אני בטוחה שהיום יש לך יותר תובנות לגבי העבר שלך- הבית בו גדלת, האדם שלו נישאת ואכזב אותך . את רק בת 29 כך שיש לך עוד הרבה שנים בהם תוכלי להיטיב עם החיים שלך לעשות דברים טובים לעצמך ולהשאיר את העבר מאחור כך שפחות יפריע לך ללכת הלאה. ודווקא פה בפורום, את בהחלט מוזמנת לתרום מהנסיון שלך ומהבגרות שלך, יש פה רבים שכותבים על הכאב שלהם, הקושי להתמודד עם מצבים שונים ואני מאמינה שלך יש את היכולת לתת מעצמך. ולתת- זה גם לקבל , כביש דו סיטרי, לתת תמיכה מהנסיון שלך, זו דרך לחזק את עצמך. תחשבי על זה... מאחלת לך הרבה הרבה טוב ותמשיכי להיות פה איתנו רינה
פיצה העכברית
שלום ענת, מאוד הצטערתי לקרוא את הפוסט שלך ותודה ששיתפת אותנו בסיפור חייך.... אני לא באה להגיד שלך יותר או פחות קשה כאן מלאנשים אחרים. לא חושבת שזה רלוונטי.... יש כאן אנשים שהשטותניקיות עוזרת להם... וזה לא ממקומי או ממקום של אף אחד כאן להגיד לאנשים "תפסיקו לצחוק ולכתוב שירים." גם אם קשה לנו עם זה....
לולי10000
שלום ענת. קראתי את הפוסט שלך ומאוד קשה לי לדעת שזה מה שעברת. אני חושבת שיש בך עוצמות מאוד חזקות, את מתמודדת, את מתבטאת. זה חשוב כל כך. אני גם חושבת שלאנשים יש צורות ביטוי שונות, אני יודעת למשל עליי, שלפעמים אדבר תכלס ולפעמים אנסה שלא. אבל אני מאוד מבינה אותך. אני לא נמצאת כאן הרבה זמן, בפורום, אבל חושבת שהצוות מאוד איכפתי ודואג. אני יודעת שיש גם את הצ'ט של ער"ן והם מאוד עוזרים. אני חושבת שטוב שפרקת את שעל לבך, זו קהילה שאם בה לא נאמר מה שיש לנו, אז איפה כן? לשם כך הפורום הזה נועד. אני מזמינה אותך לדבר אם תרצי, בפרטי. כך או כך, אני מאחלת לך שבוע שיטיב איתך ושהרגשתך תשתפר.
barak2017
קראתי ומאוד נגע לי ללב. הדבר היחיד שאני יכול לכתוב זה שגם לך מגיע להיות מאושרת. את רואה את כולם שמחים אבל את כתבת שאת לא. אז אולי תעשי משהו בנידון? אושר ושמחה זו עבודה קשה לא קל להיות מאושר מניסיון אני כותב.. אני מודה שיש לי סמיילי באייקון וזה כדי להזכיר לי שגם לי מותר להיות שמח ומאושר בחיי. ואם אני לא יעבוד מספיק קשה שזה יקרה אף אחד אחר לא ייתן לי את הדבר הזה. תעשי רשימה של הדברים שעושים אותך שמחה ומאושרת ותתחילי לעבוד על האושר שלך כי גם לך מגיע להיות מאושרת.