מחקרים שעקבו במשך שנה על השפעת אומפרדקס על הכליות מצאו שהסיכון לאי ספיקה כלייתית עולה.. ישנה קבוצת תרופות חוסמי H2 כמו גסטרו או פמוטידין אשר מקטינים הפרשת חומצה ואין להם סיכון כלייתי.לגבי קלציום או חלב משמשים לסתירת חומצה ויש להם הרגעה קצרה.

אמנם בגביסקון יש רכיב של קלציום קרבונט בכמות של 80מג לכדור..אבל זו לא כמות שעלולה לגרום לשקיעת אבנים. בד"כ האבנים הן מסוג קלציום אוקסלט . בכל מיקרה רצוי להקפיד על שתיה מרובה ודיאטה דלה באוקסלטים.

שלום רב,

לשאלתך אם מותר לקחת נקסיום כאשר יש אי ספיקת כליות בינונית, התשובה, על פי העלון לצרכן, היא שעליך לעדכן את הרופא "אם הנך סובל או סבלת בעבר מליקוי חמור בתפקוד הכליות" והסיבה לכך היא כדי שהוא יקבל החלטות בהתאם למצבך. ראה עלון לצרכן כאן.

במיקרומדקס מציינים שאין צורך בהורדת מינון למי שיש לו בעייה קלה עד בינונית של תפקודי כליות, אך לא מומלץ לקחת את התכשיר כאשר הבעייה קשה. מצאתי גם אזהרה שכאשר יש בעייה בתפקודי הכלייה, אין לקחת טיפול ליותר משמונה שבועות.

באשר לטיפול חלופי:

אתה מציין שהרפלוקס מתבטא בליחה או בשיעול. ואני שואלת:

1. האם זה מצב שבכלל מחייב טיפול? אולי ע"י שינוי תנוחה ופרוסה של לחם יבש האי נוחות תחלוף גם ללא תרופה? אם התשובה לשאלה היא חיובית, אז:
2. ציינו כאן לפני תרופות חלופיות לטיפול ברפלוקס, החל ממשפחת חוסמי היסטמין 2, שמתוכם הפמוטידין איננו מומלץ בתפקודי כלייה בינוניים וחמורים, אבל לרניטידין לא ראיתי אזהרה. כמו כן ישנם סותרי חומצה למינהם בכדורים ובתמיסות כמו גביסקון ואחרים. אלו הם תכשירים ללא מרשם רופא שבכל בית מרקחת ימכרו לך.

בכל מקרה, כאשר התפקוד הכלייתי הוא בינוני כמו שאתה מציין, אני ממליצה לך לשקול להיות במעקב סדיר של נפרולוג ולקחת תרופות רק לאחר אישוריו והנחיותיו, תוך רישום ועדכון התיק הרפואי שלך.

בברכה,

סימה לבני
רוקחת
המרכז לייעוץ תרופתי אישי
www.mypharmacist.co.il
מחברת הספר: "לעשות סדר בתרופות- בעידן שבו המידע אינסופי"

שלום סימה. השאלה שלי התייחסה אומפרדקס ולא לנקסיום. האם זה פשוט בילבול קל? הרפלוקס שלי הוא קצת קשה. איזה סותר חומצה אופטימלי? בתודה.