מנהלי קהילה

מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.

פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.

מורן וילנר סקאל

שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!

אפרת וייס שורץ

נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

כמוניהפרעות אכילהמה לעשות

מה לעשות

סתם מישהי אחת

30/07/20 20:26

8 תגובות

היי
אני מנובמבר התחלתי לצמצם עד לרמה של צומות ארוכים מאוד היו תקופות גם של בולמוסים והיום תקופות ארוכות רק של צומות וצמצומים. הקאות יש לי בשתי התקופות..
ירדתי הרבה במשקל ובתקופות של בולמוסים הייתי יויו.
התחילו לי הרבה בעיות בין היתר חולשה וסחרחורות כיווצים שרירים כאבים בגוף בעיות עיכול למחזור לא סדיר/עצר עוד לא ברור לי.. נשירת שיער וכל מה שקורה..
אז ניסיתי לאכול קצת יותר מסודר לאחרונה ולמצוא לעצמי פתרונות יצירתיים איך לאכול הבעיה שכל פעם שאני אוכלת קצת יותר מהרגיל ומדובר בכמות ממש ממש קטנה... הרבה פחות מנורמלי. אז אני עולה למחרת 100,200 גרם לפחות. ואז אני מתה מפחד שאשמין כל מה שביקשתי חוזרת לצמצם. אני עדיין בהגדרה של עודף משקל, בקרוב תקין ואני מתה מפחד שאשמין כל מה שירדתי... אז אני חוזרת לצמצומים ואז אני ממש מרגישה רע לפעמים על סף עלפון.
אני בתור לאינטק להדסה..
יש למישהו עצות איך לחזור לאכול קצת מבלי לעלות במשקל עד אז? כדי שלא אתמוטט..

תגובות

לא אני....

31/07/20 1:38

פשוט תאכלי מה שצריך בצורה מסודרת מנסיון, בהדסה לא קל (אשפוז יום) אבל מכניסים שם לסדר וליכולת לשמור על ארוחות נורמליות שיהיה לך בהצלחה רבה תשממרי על עצמך את חשובה

סתם מישהי אחת

09/08/20 22:52

אני התכוונתי למרפאה..

גל181

02/08/20 0:06

בהצלחה מחזיקה לך אצבעות מאמינה בך שאת יכולה לעבור את זה וגם אם קשה אל תתיאשי את גדולה מהחיים בדיוק איך שאת גם עם כל הנפילות תהי גאה במי שאת ותאמיני שאת יכולה לעבור את זה לילה טוב ............:heart:

סתם מישהי אחת

09/08/20 22:52

⁦❤️⁩

דנה צינמן ליטרט

מומחה כמוני

05/08/20 8:32

הי יקרה, אני שמחה לשמוע שאת מחכה לטפל בעצמך, שומעים את החרדה והמצוקה שהפרעת האכילה מעוררת. הצמצומים הקשים מכניסים את הגוף שלך למצוקה, את מרגישה את זה ואז מנסה לאכול קצת יותר, אבל הקול של הפרעת האכילה שוב משתלט ואת נבהלת מעליה קטנה במשקל, אפילו שזו לא בהכרח עליה משמעותית. להישקל מדי יום זה מדד לא אמין כי תמיד יש תנודות מסוימות במשקל שלא בהכרח קשורות למה שאכלנו יום קודם. כדאי לנסות להוסיף לתזונה שלך מה שאת מסוגלת, לנסות להימנע מלהישקל מדי יום, אלא למצוא דברים שירגיעו אותך לאחר האכילה. במידה והאינטייק בהדסה יכול עוד לקחת זמן, אולי כדאי להיות במעקב דיאטני כלשהו בזמן שאת ממתינה.