מנהלי קהילה
שיתןף
היה לי מקרה לפני שבועיים שפרקתי את הלסת ( פיהקתי והפה נשאר פתוח לא יכולתי לסגור את הפה לילה שלם) והרופאים אמרו לי לעבור לאכילה רכה. מפה לשם המחלה שלי חגגה וירדתי איזה שלוש קילו בכמה ימים ועל פניו זה לגיטימי ורק אני ידעתי שאני תופסת טרמפ והנה מה שייחלתי לו כל כך הרבה זמן קרה ואני יורדת במשקל כי הרבה זמן לא הצלחתי בכוחות עצמי..הדיאטנית שלי, שהיא חכמה ממש, מסבירה לי כמה ערמומית האנורקסיה, כמה היא רוצה עוד ויותר לאכול לי את הנשמה ואין לי כוחות להתאמן, וראיתי שזה נהיה לא יפה אבל העונג בלהיות רזה פתאום, ולהרגיש שהבגד גדול עליי, אין עונג ותחושת עליונות על כלל האנושות גדולה מזה וקשה כל כך לוותר עליו למרות המחיר, העייפות הרעב החולשה, והפחד, הפחד לאבד את זה ..
ונכנס לי לחיים בחור פתאום..שעוסק בספורט..שאוכל בריא שלא מתנהל על אוכל..ששומר על תזונה..שמסתכל עליי כאילו אני מושלמת..כאילו..בחייאת..מה אתה רוצה?? זוז מפה אתה מפריע לי לסבולללל
דנה צינמן ליטרט
נשמע שאת הבחור שווה לשמור ואילו את הפרעת האכילה לזרוק החוצה... אני מבינה שהפרעת האכילה באמת הרימה את ראשה וברור שקשה מאד להתנגד לה, אבל על אף המילים החדות והקשות, מרגישים בכתיבה שלך גם את הכוחות שלך, את המודעות שלך, ושאת בתוך תהליך ומנסה להיעזר. אני מקווה שתעברי את המהמורות ושהסבל יפנה מקום גם לתחושות נוספות.
מילי8
❤