הנה שוב זה קורה, שוב אזעקה. שוב אתה חוזר לרגע שבו אתה חסר אונים וחייך משתנים מקצה לקצה. אתה כל היום שומע אזעקות בראש בלופים ומדמיין אנשים שרוצים לפגוע בך, אבל שום דבר לא מכין אותך לרגע האמיתי. לא משנה כמה אתה בלחץ אינסופי כל היום בגלל שאתה שומע, ברגע האמת הגוף חוזר לאותה שנייה, שמשם הכל רק נדפק. הבכי מתחיל, הזיעה והרעידות עולות. אתה מזיע אבל בעצם אתה קפוא מקור, אתה לא מצליח לנשום, אתה רועד, אתה רואה שחור, אתה שומע צפצופים באוזניים, האזעקה נגמרת תוך 30 שניות ואצלך היא לא נגמרת בכלל, אתה עומד להתעלף, אתה כולך חלש. האזעקה גרמה אצלך לפגיעה עצבית מלוות בכאבים כרוניים ולא משנה כמה אתה עובד קשה כדי גם כשקשה להמשיך להילחם ואזעקה אחת קטנה מנסה לגרום לך כאילו לא עבדת בכלל, אבל אתה לא מוותר, תוך כדי התקף אתה ממשיך לעשות הכל כדי לא לאבד שוב שום דבר.
והנה שוב זה קורה