מנהלי קהילה
מובילי קהילה
יום ראשון האיום והנורא
אהלן חברים
אני יושב בעבודה וכותב את זה ומזה קשה ליי.. ככול שהשבת והסופש כולו טוב אצלי ככה תחילת השבוע רעה אצלי... יום ראשון זה יום מחלה. כאילו אלוהים גזר עלי מוות ביום הזה מוות מלחשוב מוות מלישות מוות מלפעות מוות מהלתחבר ולחיות חיים נורמאלים ביום הזה... כמה קשה לי לחיות את יום ראשון...
הקושי הראשון זה בכלל לקום לעבודה המיעשת והמתסכלת שלייי לקום לבוס שלא מעריך לקום לאנשים שלא באלי לראות לקום לעבודה שלא באלי לעשות לא באלי לריב לא באלי להתווכח לא באלי בכלל קשר עם העולם החיצון.. בפנטזיה שלי יום ראשון קבוע אני קם ביקיצה טבעית.. נותןמ לגוף ולמוח שלי להתעורר לבד לא מתריס בהם לקום לעוד יום של מלחמה.. אבל בפועל יום ראשון אני קפ במלחמה קם במלחמה לקום לעולם לקום לעבודה לקום למלכה לקום לריבים לקום לויכוחים לקום לדרישות והקטנוניות הסילתי פוסקות של המנהל שלי ולראות שוב את האכזבה שיש לו בעניים כשאני יודע שהוא לא מרוצה מימני בעיקר בימי ראשון.. אם הוא לא היה מרוצה מימני גם שבוע לפני בימיי חול רגילים אז בכלל זה על הפנים.. אבל באופן כלליי פשוט מתוסכל מהיום הזה.. החלום שלי היה להיות עצמאי.. להיום אדון לעצמיי לקוםמבבוקר בסבבה לסמוך על אלוהים שיפרנס אותי בלי לעבוד כל כך קשה כמו שאני עובד ביום.. בשביל להביא משכורת מכובדת כמו שאני מביא עכשיו אני חייב להרוג את עצמי בעבודה.. לריב להתווכח לעמוד על שלי כל הדברים שאני הכי שונא ולא סובלללל לעשות אותם כל כל שונא את עצמי וכל כך שונא את העבודה הזאתת לעבוד כל היום עם אנשים שרק מחפשים לדפוק אותך ומחפשים לסיים ולברוח.. בסוף אתה מוצא את עצמך חוזר על העבודה שלהם.. למה?! כי לא היה לך כול לטפל בהם שהם היו פהה כי ככה אני לא אוהב לריב ולא אוהב להתוכח ולא אוהב לעמוד על שלייי.....
מרגיש כזה פספוס בחיים בעיקר בימי ראשון למה לעזעזל בחרתי להקיע 3 שנים במצטבר בעבודה שאני לא אוהב?! גם אלוהים לכאורה לא עושה כלום כדי לעזור לי לצאת מזה.. כבר 3 שנים ויותר שאני חיי חיי סבל בעבודה ובמקצוע כזה..
הבעיה היא שאני לא יודע מה לעשות. החלום שלי להיות שחקן טלויזיה מצליח כל הזמן חוזר לי.. באלי שיואהבו אותי באלי שיעריצו אותי בזכות מי שאני בן אדם קטן רגוע שקט לפעמים ואחד שלא אוהב לריב וגם בכנות לא אוהב לעבוד קשה להתווכח ובטח שלא לעמוד על שלי בדברים שלא מענייניםמאותייי ולא תורמים לי כלום רק שהבוס שלי יהיה מרוצה... חוץ מזה שיהיה ריצוי לבוס שלי ושבפעם הבאה שיסתובב בעבודה שעשיתי לא יכעס עלי.. פועל מתוך פחד, פועל מצוך תסכול.. רוצה לברוח מהחיים...
הייתי אולי רוצה לפתוח משהו משלי משהו עם שותף מישהו שאניניכולצלסמוך עליו.. להסיר מעלי את הענן של הבוס המפחיד מעל הראש שלייי שמשגע אותי במחשבות שליי אני לא נרדם לפעמים בגלל האובססיה הנורא מה הבוס שלימחושב עלימובטח לא אחרי שהוא יוצא עלי..
יום ראשון בעבודה זה יום רעעעע לאחד כמונייי
כבר אמרו לימשביום ראשון לא להאמיןמלעצמיי
זה כבר חזק מימני...
Yael Ya
היי ל.ד כתבת את ההודעה שלך בטעות בקבוצת תמיכה של גמילה מעישון סיגריות. אתה יכול להעתיק את ההודעה ולרשום אותה בקהילה שבה רצית לכתוב. לגבי עבודה- דווקא עכשיו בקורונה יש שפע של משרות שהתפנו. הרבה אנשים מעדיפים לקחת חל"ת שנה ולא לחזור למעגל העבודה. אתה יכול לנסות לחפש עבודה חדשה במקביל. ולגבי להיות עצמאי- אני יכולה לומר לך שזה הרבה יותר קשה מלהיות שכיר. אם אתה מחפש שיהיה קל יותר או נוח אז זה לא קל יותר, להפך. אבל מהצד השני זה הרבה יותר מתגמל ויש סיפוק רב. בהצלחה