למיטב הבנתי . שאת משתמשת בהרבה מחשבה באופן כללי. אבל הקושי הוא כאשר המחשבה נכנסת לתחום שאינו שלה כמו לתחום החברתי שברובו הוא רגשי ולא חשיבתי . לכן אחת הדרכים שאני משתמש בהם. הוא לתאר לעצמי את האדם שבו אני מעוניין. (כחבר. או כידיד או כסתם משהוא לנהל איתו שיחה ללא הכרות מוקדמת למשל ) כאדם כמוני . עם רגשות ואז יותר נוח לגשת ולא להירתע או להשתעמם. דרך נוספת בוריציה קצת שונה הוא לדמיין לעצמי מה היה קורה אם משהוא היה פונה אליי. בצורה הזו . וכך קל יותר להעריך רגשית את המצב . ולהגיב בהתאם. להרגשתך. מקווה שעזרתי.

היי, קודם כל, כל הכבוד על האומץ בכלל לכתוב ולספר על הבעיה שמפריעה לך. את חושבת שאת אדם משעמם שאין לו מה להגיד במיוחד, האם זה בכל המצבים ככה? או שבשיחות עם חברות קרובות, עם משפחה או בדברים שאת עושה בחיי היומיום שלך שלא במצבים חברתיים, זה גם ככה? כי בהרבה מקרים, אנשים הסובלים מחרדה חברתית מטים את המציאות כך שהיא תראה שלילית ממה שהיא כדי לאשר מחדש את החרדה החברתית שלהם וזה בעצם בעיקרון חרדה חברתית ורשמתי על כך פה מאמר, מוזמנת, הטיה של המציאות בפועל, או בהגדרה מדויקת יותר "חרדה חברתית היא נטיה פרשנית של המציאות". כלומר, אולי זאת רק החרדה החברתית שלך ועם מעט תירגול ואירועים חיוביים מעודדים תרגישי את עצמך כמו שאת באמת, בן אדם ייחודי ומעניין :) מקווה שעזרתי, צל לילה :)