שבוע שעבר ישבנו אני וזוגתי בהמבורגריה וסעדנו את ליבנו. לידינו התישבה לה משפחה - אבא, אמא ילדה קטנה, עוד זאטוטה בת שנתיים בערך ועוד תינוקת קטנטונת. כדרכם של זאטוטים השולחן והרצפה ליד התמלאו בלכלוך ושיירי אוכל - בלגאן של תינוקות. ואני באותו הרגע חשבתי "ואיזה מסכנים המלצרים שעושים להם לכלוך" ( ובראש המוח שר לו ... סע לאט ), ואז למרבה הפליאה האבא קם ומתחיל לנקות את השולחן וגם את הרצפה והכל נקי כאילו לא הייתה פה מסיבת המבורגרים של תינוקות - רגע קסם זעיר.

למחרת בבוקר חם בחוץ אולי 30 מעלות בשש בבוקר ומאתיים אחוזי לחות. הבטחתי לעצמי שאאסוף עצמי לרכיבת בוקר כדי שלא אתפדלע.
אז אני בחוסר חשק מתעורר מכין קפה של בוקר, מתארגן, שם שמן על השרשרת שלא תתיבש לה המסכנה ומתחיל לדווש.
יצאתי קצת מאוחר והשמש כבר קופחת ואגלי הזיעה מתחילים לטייל להם. אני יורד לשטח המאובק כמו שטח אש בשיזפון אפילו הגפנים עם פריים האדמוני צועק הצילו ואז פתאם צץ לו שועל. לא שועל אלא שועלון קטנטן. הוא לא שם לב אליי ואני בולם ולאט לאט מתקרב. פתאם הוא שם לב, שם ספרינט של אוסיין בולט ונעלם לו כאילו לא היו 30 חום ומאתיים לחות - עוד קסם קטן.
לקסמים הזעירים האלו אנחנו צריכים לשאוף והם נמצאים סביבנו כל הזמן - רק לשים לב אליהם, לחייך ולקבל אנרגיה עד לקסם הבא.
לא חיסון לקורונה ולא שלום עם בחריין - אלו לא בשליטתנו, אבל לשים לב לאותו אבא נחמד שחס על המלצרים ועל אותו שועלון נחמד שעבר לו בדרכי - זה מה שגורם לי לחיוך קטן בלב. הקסמים האלו נמצאים כל הזמן - רק להבחין בהם וזה כן בשליטתנו.

מעולם לא הזדהיתי כלכך עם ברכת ראש השנה "תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה" - את ברכותיה נחליף בקסמים הקטנים שכל אחד יעשה לעצמו. לכל הפונים והמתנדבים בקהילת ערן - תמצאו את הקסמים שלכם ותתענגו עליהם מכל הלב.