מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב. https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהסתם פורק, אשמח לעצות

סתם פורק, אשמח לעצות

28/09/20 5:51
13 תגובות

היי, בן 33 גרוש+1(כרגע במאבקים משפטיים על הילד, אין קשר איתו לצערי כרגע, בטיפול עו"ד), עבודה מסודרת(גם בקורונה,חיוני למזלי) שוכר דירה מאוד יפה לבד, די עצמאי ומסודר, ואני בדיכאון. לא יודע אם זו תשישות נפש, תקופה קשה, הסגר וכל הקורונה אבל ממש קשה לי. בדרך כלל אני מאוד פעיל חברתית,די מוצלח, נראה סביר פלוס ואני מוקף חברים, ביניהם גם טובים מאוד ותומכים, משפחה חמה וגם בתחום הזוגי לא רע לי ומשום מה יש לי נטיה להרוס הכל תמיד, מחפש מלחמות מיותרות ומדמיין ריבים, מסתגר מאוד לאחרונה ומתרחק מחיי חברה וכל הלבד הזה מקשה עלי מאוד. יש לי ימים טובים כאלה, שאני קם "אני" ואז אני מאוד פרודוקטיבי, מסדר בונה עושה מטפל בגינה, באמת שלא חסר תחומי עניין, ויש ימים שאני פשוט זרוק על הספה במשך שעות על גבי שעות בלי טיפת אנרגיה לחיות.. לפני שאני הולך לרופא משפחה לבקש טיפול תרופתי, יש עצות ? מישהו שמכיר את המצב ? ניסיתי ספורט, תחומי עניין חדשים, קריאת ספרים יוגה מה לא, המחשבות הרעות פשוט משתלטות עלי. סליחה על החפירה ותודה למי שקרא עד כאן, חתימה טובה.


תגובות

Danona
28/09/20 6:42

היי למה לא לנסות טיפול פסיכולוגי או טיפול אחר לפני שאתה קופץ לתרופות? אני יכולה להזדהות עם התחושה שלך ולכן מרשה לעצמי להגיד לך שנראה לי שאם תשב מול מישהו (למרות שיש גם טיפולים אונליין) ותפרוק את אשר על ליבך אתה תרגיש יעיל לעצמך.

דבי10
28/09/20 6:49

אני חושבת שטיפול פסיכולוגי , מישהו שיקשיב לך מאוד יכול להועיל לך

דבי10
28/09/20 6:49

ואתה לא לבד הכל בסדר..אלו החיים ולכולם קשה, שולחת חיבוק

תומאס33
28/09/20 13:40

אפשר לגשת לטיפול דרך הקופה ? או עדיף פרטי ?

טובה--את
28/09/20 18:02

לדעתי עדיף פרטי בעיקר בהקשר למאבקים המשפטיים על הילד

תומאס33
28/09/20 13:40

תודה על התגובות ⁦♥️⁩

נויה33
28/09/20 20:12

רוב האנשים הנורמלים עוברים את התקופות האלה. אני לא שוללת תרופות אבל מציאה שזו תיהיה האופציה האחרונה. כי ברגע שמתחילים קשה להפסיק. מציאה לך לשתף חברים טובים שאפשר לסמוך עליהם ולהתייעץ איתם, משפחה קרובה, פסיכולוג אפשר גם דרך הקופה וגם יותר משתלם, יש קבוצות תמיכה לפעמים גם דרך הקופה. מציאה לך גם לעשות התבודדות ולקרא הרבה תהילים. ברכה והצלחה.

עגנון
28/09/20 21:26

תן אהבה לאנשים. עשה להם מעשים טובים מתוך רצון כן לשמח אותם ולשמוח בשבילם. ככל שנעים לך עם אדם, דאג לו יותר ותן לו יותר אהבה. בקשר למחויבויות ולפעילות, תכנן את מעשיך והזכר לעצמך כל הזמן את המטרה הטובה שתשיג בעזרת הפעילות כדי שתדרבן אותך להמשיך.

35ליטל
28/09/20 23:11

לא נשמע שאתה צריך טיפול תרופתי (סליחה ששולפת אבחנה מהשרוול. ) החיים חרא לאחרונה - ואצלך על אחת כמה וכמה, עובר מלא משברים . יפה שאתה מנסה לסדר את זה ולכסות עם משפטים כמו אני פרודוקטיבי או מוקף חברים תקופה שתעבור אם לא או אם מחמיר - אז הייתי שוקלת טיפול תרופתי אולי טיפול רגשי מאיזה סוג או כתף חזקה להשען עליה ? תרגיש טוב

שילת39
29/09/20 2:19

אהלן, נשמע שאתה זקוק לפורקן ,מהו הדרך שמתאימה לך את זה אתה צריך לגלות,הייתי מציעה לך להתחיל בשיחות עם מטפל/ פסיכולוג ואולי בתור התחלה פשוט תתחיל לכתוב ,תוציא הכל על נייר ותפרט בלי בושה ( זה רק אתה והנייר) את כל מה שעובר עלייך ,שנה טובה והמון שקט

אורית-זאבי-יוגב
מומחה כמוני
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה. זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות. עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
01/10/20 21:57

תומאס יקר, כמי שמלווה וליוותה הרבה מאוד גברים בתהליך של גירושין מדובר בחוויה קשה ביותר שלא מאוד מדברים עליה. הרבה פעמים כשגבר מתגרש (אפילו אם הוא רצה בכך) - נשבר לו הבית. נשבר לו האמון בעצמו. עוד יותר נורא כאשר הוא מאבד את הזכות הטבעית לגדל את הילד שלו - לכול הדעות זו חוויה טראומטית ואצלך על אחת כמה וכמה היא לא חוויה שהסתיימה היא חוויה שנמצאת בהווה. הליך של גירושין י( שמעורבים בו עורכי דין ומאבקי משמורת) ש בו אנרגיה של הרבה מאוד כעס/תוקפנות/הרסנות שמחוררים את הנפש. באופן טבעי גם עולים הרבה מאוד חשבונות נפשיים ושיפוטים עצמיים קשים (אני הורס הכול!). משפחה תומכת, חברים ועבודה טובה - זה נפלא ועוזר לא ליפול אבל זה עדיין לא מטפל בנפש ועושה סדר בגיהנום הפנימי. החברים הטובים מכאן כבר יעצו את הטוב ביותר - לך לטיפול...תפרוק, תטפל ברגשות - אני בטוחה שתראי אור בקצה המנהרה די מהר. מה דעתך?

עגנון
04/11/20 2:12

בקשר לגירושין, ודאי אהבת את אשתך לפחות ברוב הזמן שהייתם נשואים. אם כך, חשוב על החלק היפה שבקשר, על מה שתרמו לך אשתך וילדיך, קח את הכלים והמשך הלאה. ילדים אי אפשר להחליף, ודאי תוכל לראותם חלק מהזמן. אהבה רגש יפה שנשאר כל החיים. באמת בקשר נישואין חשוב ככל האפשר לשמור על יציבות ולא למהר לפרק, אבל אם החלטתם שהגיע הזמן לפרק את הקשר, תהיה בטוח בהחלטה ואל תרגיש רע אתה. לכל היותר, אם תתגעגעו תוכלו תמיד לשמור ידידות רחוקה, ואולי בהמשך תחליטו לחזור שוב לחברות ואף לנישואין.

עינת20
04/11/20 22:12

תטייל, חסרה לל תשוקה אמיתית למשהו, אמנם ההכרות לא רבה איתך וניסיוני לא רק כל כך אבל בהחלט מזדהה עם התחושה ובחיפוש כזה עם עצמי. אם תרצה לשוחח מוזמן לשלוח לי הודעה בפרטי