אני אור.
סובל מהפרעת אישיות גבולית, מניה דפרסיה, דיכאון ועוד היד נטויה.
אני מאז 2017 נמצא ברכבת הרים תלולה לתהום.
קרו ככ הרבה דברים.
אבל לא ארחיב על זה כעת. אכתוב קונקרטית מה מציק לי עכשיו.
אני בודד, כל כך בודד, אין לי חברים, אין לי בת זוג, ניסיתי להתאבד לפני כמה חודשים על ידי בליעת כמות גדולה של פרוזק, אני מוכר למערכת מאז גיל 18. לא הייתי מאושפז.
אני כרגע אחרי יומיים של פגיעה והרס עצמי, אני מרגיש שמיציתי.
אין לי סיכוי לאהבה, חברים, עבודה נורמלית, אין לי אפילו רוגע בדירה שלי כי השכנים מאוד נחמדים.
חתכתי את עצמי בכתף ובירך, אני מעשן בלי הפסקה, הריאות כבר כואבות, ואני עוד אסמטי.
היום בצאת כיפור אני רוצה לשלוח הודעה לפסיכולוגית שלי, שאני רוצה להתאשפז, מרגיש שאין לי יותר מדי ברירות.
החיים האלה...המאורעות שחוויתי...מיציתי