יואו אני מקנאה בך. כי הפסקת בגיל 16. אין לך מושג כמה שלעשן נותן לך בחיים נקודת פתיחה גרועה. לקחת את הפנייה הלא נכונה והתחלת לעשן. עשית טעות, בדיוק כמו שאני עשיתי ועוד רבים. וזו טעות שלרוב משלמים עליה עשרות שנים, מאות ועשרות אלפי שקלים ולפעמים עם חור בריאה כמו אישתו של נשיא המדינה. . עישנתי קופסה וחצי שתיים במשך 13 שנים. עישנתי הרבה יותר ממה שרציתי. היה לי קשה לשלם על התואר שלי ועל המחייה וכל הזמן הייתי צריכה לעבוד בכמה עבודות בו זמנית כי עישנתי את שכר הלימוד ושכר הדירה. אחרי התואר היו לי חובות. חד משמעית זה מהעישון כי זה עלה לי המון ושם אותי במצב של החזרת חובות שכנראה לא היתה קורה אם לא הייתי מעשנת. גם לא יכולתי לטוס לחופשות בחו"ל כי עישנתי את החופשות. . חוץ מזה הייתי שחיינית ותוך כלום זמן כבר לא יכולתי לשחות. אחרי כמה שנים של עישון בגיל ממש צעיר, 26 כבר התנשפתי כשעליתי במדרגות. לא היה לי כושר. זה מתדרדר ומתדרדר ואתה אפילו לא שם לב שזה לא הכי נורמלי ושאתה כמו זקן בגיל צעיר. . זה גם היה מדכא אותי לחשוב שזהו- אני כל החיים שלי אעשן וארדוף אחרי הסיגריות ואהיה מכורה. זה מחשבה מדכאת לאללה. סבא שלי נפטר מהעישון והוא עישן גם כשהוא מחובר לצינורות חמצן. וגם אצלי כשהיה לי כל הזמן דלקת ריאות או דלקת גרון הייתי ממשיכה לעשן גם כשזה שורף. . בקיצור- אני נותנת לך תמונה של מצב שאתה ממשיך לעשן עוד ועוד וזה כבר לא כיף ולא מגניב ואתה לא מצליח להפסיק. זה מה שקורה לכל המעשנים. . חברות הטבק מנצלות את זה שאנחנו צעירים, שהמוח שלנו בגיל הזה נוטה הרבה יותר להתמכרויות והם מנצלים אותנו והופכים אותנו ללקוחות שבויים לכל החיים. תברח מזה. תגיד תודה שאתה לא מעשן. לך על זה בכל הכוח כי זה הכרטיס יציאה שלך מהרבה שנים של התמכרות קשה שרק תהיה יותר ויותר קשה עם השנים. . אתה אפילו לא יודע מה שמים לך בסיגריות...מה עישנת...יש שם חומרים של לוחמה כימית, נסורת, עיסת נייר ושתן של פרות- כן, שתן של פרה כדי לתת לסיגריה "טעם". הפירורים החומים שבסיגריה זה לא טבק. יש אולי 5% טבק. והם שמים חומרי בערה כדי שהסיגריה תיגמר מהר ותיקח עוד אחת ועוד אחת... . הסיגריה ולהיות מעשן זה הפסד רציני בחיים. גם אם יש לך חברים מעשנים- תהיה אתה זה שמשפיע עליהם ושהם לוקחים ממנו דוגמה. . אנחנו פה בשבילך באהבה לכל שאלה!!

הי ריאן תודה על השיתוף. קודם כל חשוב לי להרגיע אותך. הסבל של הגמילה ייגמר ואפילו די מהר. השבוע הראשון הוא הכי קשה מבחינה גופנית ואתה עברת כבר יותר מחצי שבוע. הבעיה שתישאר איתה היא התלות הפסיכולוגית. כבר אחרי שנה אתה מתאר שהסיגריה תפסה מקום גדול מאוד בחייך. תאר לעצמך מה היה קורה אם היית ממשיך לעשן ולחבר את הסיגריה יום יום למצב הנעים של פריקת מתח בסוף היום. תחשוב מה היה קורה אם היית ממשיך לחבר את הסיגריה למצבים מהנים ומרגיעים כל יום עשרות פעמים ביום במשך כמה שנים. המוח האנושי לא יכול להישאר אדיש לחזרתיות הזאת. המוח לומד מהר מאוד שהסיגריה היא הדבר הכי חשוב בעולם. שבלעדיה אי אפשר ליהנות ואי אפשר להירגע. קשה מאוד לשנות מחשבות אוטומטיות לאחר שהן מתבססות. בסופו של דבר זה מפריע לחיים ותופס מקום של דברים חשובים אחרים. ההתמכרות לא תלויה רק ברצון שלך לעשן. עם הזמן מתפתחים הכוחות של ההרגלים ושל ההשפעה הגופנית ואז קשה לשלוט בכמות העישון ובתדירות העישון. אני חוזרת לשאלה הגדולה ששאלת: איך להוציא מהתודעה שלי שזה כיף ואני אוהב את זה? קודם כל תפסיק לחזור על זה ולשנן את זה. נסה לחשוב על ניסוח אחר שהוא לא כל כך גורף וחיובי בלי שום יוצא מן הכלל. מה דעתך?

היי ריאן, תודה על השיתוף. קיבלת כבר תגובות ששווה לקרוא אותם מיעל ומנילי. אשמח לשמוע מה אתה חושב על מה שהן כתבו. אני קוראת את מה שאתה כתבת ואני לא בטוחה שהבנתי מה אתה היית רוצה? נשמע שאתה בעצמך לא בטוח - להגמל? לא להגמל? מצד אחד אתה כותב שאתה נהנה מהסיגריה, שאתה תופס את זה כחלק גדול מהחיים שלך, ושאתה חושב שזה מהווה עבורך דרך לפרוק את היום. מצד שני נשמע שמפריע לך שקשה לך גופנית, שהגעת כבר למצב שאתה סובל מגמילה פיזית ומקריז ושהיית רוצה להוציא את זה מהתודעה שלך שזה כיף ושהיית רוצה למנוע חזרה לעשן? אם הייתי יכולה להבטיח לך גמילה ללא סבל ושבטוח לא תחזור לעישון - האם זה מה שהיית רוצה?