קשה לתת מענה לשאלתך בלי להיכנס לתוך האבחון והטיפול . ככ הניראה מדובר בתגובה חרדתית שאותה יש לאבחן ולשקול טיפול

היי. אני יודעת שאני צעירה אבל כדאי לך להקשיב.גם אני אובחנתי בכיתה ז' עם בעיות קשב וריכוז, והתחלתי לקחת ריטלין עד שהגעתי לקונצרטה 54 מ''ג. עם הזמן (בערך שנתיים אחרי לקיחת הקונצרטה) פתאום התחילו להיות לי התעלפויות ואזו- ואגליות, אחר כך הכחלה בידים וברגלים, קוצר נשימה, טאכיקרדיה ולפעמים דופק איטי מידי, אורטוסטטיזם, אטקסיה, כאבי ראש, רעד בגפיים עליונות ותחתונות, סחרחורות, תחושה פתאומית של ניתוק כאשר מדברים איתי אני לא שומעת, נימלולים בגב צד שמאל ועוד... כל התהליך הזה הוא תהליך של בערך שנה עד שכל הסימפטומים האלה הופיעו כולם בבת אחת, וזה ניהיה כבר באופן יומיומי. הלכנו למלא ביקורות רופאים, ואפילו נירולוג מומחה בארץ אמר לא שטויות זה לא הקונצרטה ויש לי כנראה בעיה נפשית (תזכרי את מה שאמרתי לך- הרבה רופאים מומחים כאשר מגיעים למצב מביש שהם לא יודעים לאבחן ישר אומרים זה נפשי), כנ''ל גם קרדיאולוגים טענו שאני יכולה המשיך עם הקונצרטה והמצב רק החמיר יותר ויותר, עד כדי כך שלא יכולתי ללכת... עברתי אישפוזים בהדסה ולבסוף הגעתי למצב כל כך מחפיר שהפנו אותי לשניידר. התאשפזתי שבוע, ומה מתברר? בעיה במערכת האוטונומית, שעוברת עם הזמן. לא בעיה ניירולוגית ולא בעיה קרדיאולוגית. ועדיין במפתיע אמרו שזה לא הקונצרטה. (בכל הזמן הזה עברתי את כל הבדיקות שאפשר, 4 נירולוגים, 5 קרדיאולוגים, MRI, אקו לב, בדיקת בצקות בעיניים, CT, ועוד המון בדיקות ועדיין נשארו עם אותה הדעה שזה לא הקונצרטה. לאחר האשפוז בשניידר החלטתי לעשות נסיון ולהפסיק עם הקונצרטה. חיכיתי שבועיים, ופתאום גיליתי שהמצב משתפר. כשחזרתי שוב לקחת, הסימפטומים חזרו ובגדול. הבנתי סופית שהכל בגלל הקונצרטה. אני חייבת לציין שרופאים לא מודעים בכלל להשלכות של הקונצרטה ואפילו המומחים שבהם, אני לא מדברת מנסיון רפואי או משהו, אבל אם תעברי הליך כמוני שרופאים לא ידעו מה באמת יש לך ולא יחשבו שזה בגלל הקונצרטה, תעשי לך ניסיון של לפחות שבועיים ותראי מה קורה כאשר את חוזרת ליטול. רק ככה תדעי. נ.ב: הקונצרטה כל כך השפיעה לרעה שאני עדיין סובלת, אבל הרבה פחות ממה שהיה פעם. אני יכולה ללכת, לטייל, לצאת ולהנות. החלפתי כרגע לאטנט, גם הוא סימיולנטי כמו הקונצרטה אבל לא מאותה המשפחה, לבנתיים לא מרגישה שהוא מזיק