שלום לך.. קודם כל שיהיה לך בהצלחה. כאחד שגם עברתי את הניתוח לפני שנה וחצי. קודם כל כל הסיבה שבאמת עשינו את הניתוח זה כדי שלא נוכל לאכול "ואפילו כשרוצים". אחרת לא היינו צריכים ללכת לשולחן הניתוח. את הסבל שאת עוברת עכשיו גם עברתי וכל אחד שמתנתח עובר את זה. אבל לאחר זמן אנחנו מתגעגעים לסבל הזה, בגלל שכן כבר אפשר לאכול שוקלד. ויותר מזון לא בריא. אז תקחו את הסבל הזה לצד החיובי שבזכות זה את יורדת במשקל, ובראש תדעו כל הזמן שאת הולכת להתגעגע לתקופה הזה. הצלחה רבה ועם הרבה תוצאות טובות "בעיקר בראש"

הי יקרה אין קיצורי דרך מערכת היחסית של שמנים עם אוכל היא מורכבת וההתמודדות תמיד תהיה אני חושבת שנכון להתייחס לזה כמו כל התמכרות/תלות אחרת את עכשיו בשלב של תסמיני גמילה, זה נורמלי וזה בסדר :את כל הזמן חושבת על אוכל/שינויי מצב רוח/לפעמים אפילו תסמינים פיזיים כמו כאבי ראש וכו השלב הזה הוא שלב עובר הניתוח כמו תחליף סם עוזר לך כרגע לעבור את השלב הזה כי אין לך שום אפשרות לאכול וכשיעבור השלב הזה את גם תוכלי כבר לאכול לאט ובהדרגה ואז, אני אגלה לך, יכול להיות שיגיע שלב שכבר תוכלי לאכול הכול, ואולי תגלי, כמוני, שדברים לא בריאים כמו מתוקים וחטיפים הם הרבה יותר קלים לעיכול... ושם תחזור ההתמודדות. אבל יהיו לך עזרים- כן, את תרצי נורא לחזור לכל ההרגלים והעוגה/הצ'יפס יריחו אותו דבר נפלא כמו שהיו ויהיו רגעים קשים שתהיי חייבת להתנחם בפסטה.... מול זה תישאר לך קיבה בעלת קיבולת נמוכה הרבה יותר, את תרגישי חזקה יותר מול הקרייבינגס ויהיו לך מספר קילויים שירדו שתרצי לשמור עליהם, מוטיבציה גדולה יותר ובמקום הזה זה הזמן לעבוד בכל הכוח, עם כל ליווי ותמיכה שתוכלי להשיג ולהתמודד עם מערכת היחסים שלך עם האוכל בהצלחה :)

שלום לך וברוכה הבאה, ממש עוד מעט תוכלי לאכול אוכל במרקם רגיל. זה הגיוני שתרצי לאכול משהו שכרגע לא מתאים, "מים גנובים ימתקו" בינתים אני מציעה לך להקשיב לגוף, לתחושת המלאות, לתחושת השובע, לתחושת הרעב. לנסות לזהות אם הרעב אמיתי. במידה ואת רעבה תאכלי, אל תישארי רעבה. הכמות פר ארוחה צריכה להיות קטנה ולא לעבור את נפח הקיבה. אני מקווה שאת במעקב אצל דיאטנית, שתפי אותה תחושות שלך ואני מאמינה שהיא תמצא לך פתרון. בהצלחה!

מלכת השושנים, אני לא אכלתי אוכל מוצק במשך 4 חודשים בגלל סיבוך שהיה לי, נהניתי מכל רגע ממה שיש ולא התגעגעתי למה שאין. החליפי את ההנאה של האוכל בהנאה מאיך את נראית ומהמחמאות שתקבלי. חשבי לעצמך, עברת תהליך פולשני כדי להגיע להישגים, ניתוח שני לא יאשרו לך, אז שמרי על הקיים, חבל להפסיד את כל היופי בגלל שוקולד. אגב, אני אוכלת כל יום 8 קוביות שוקולד, במשך 6 שנים ושומרת על משקלי