מנהלי קהילה
ד"ר אילן וולקוב
פסיכיאטר פרטי מומחה, מנהל רפואי MindMe המרכז לטיפול פסיכיאטרי מתקדם, בקניון רמת אביב, מגדל הקניון קומה 4, תל אביב.
https://mindme.co.il/
אורית זאבי יוגב
מ.א בפסיכולוגיה קלינית – רפואית מן האוניברסיטה העברית בירושלים ותואר מ.א קליני בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה.
זוכת פרס האוניברסיטה ע"ש קלנר על הישגים יוצאי דופן בטיפול במשפחות רב בעיתיות.
עבדתי הרבה עם הריונות בסיכון ובמחלקות פסיכיאטריות סגורות. בשנים האחרונות בעקבות עבודה במרפאה אנדוקרינולוגית עוסקת רבות בהשמנה קיצונית של מבוגרים, נוער וילדים ואף כתבתי על כך ספר, "רדו ממני", שמשפיע על אופן ראיית הנושא והטיפול בו.
כמונידיכאון וחרדהדיכאון
דיכאון
29/11/20 19:54
5 תגובות
אני מרגישה כל כך לבד לאחרונה שזה כבר בלתי אפשרי אין לי מצב רוח אני מרגישה שאני נאבדת לזה ואני לא מסוגלת להתמודד אני מרגישה שאין לי אף אחד שמבין מה שאני עוברת
וקשה לי לראות שכולם שמחים ורק אני עצובה שבאלה למות
די נמאס לי קשה
D1805
אני מאוד מבינה אותך ומזדהה איתך, גם אני מרגישה ככה.. את לא לבד
זאב
אני מאוד מבין אותך. גם אני מרגיש דיכאון. ללא שמחה וחוסר בתיאבון. יוצא קצת לעשות הליכה של 2-3 קילומטרים באויר הצח, כדי לשפר את מצב הרוח. לא תמיד זה מצליח. את חייבת להאמין שתצאי מזה. כמו רבים אחרים.
כמעט מלאך
עצם זה שאת מביאה למחשבות להשתלט עלייך אומר שאת נכנעת תנסי לחשוב חיובי זה שאת חושבת שלילי מביא רק למצבים רעים והרגשות רעות לפעמים צריך לגוון ולעשות דברים אחרים שחדשים לנו בשביל שנרגיש טוב עם עצמנו
רפאל21
גם לי פעם בא למות... ואני היום מאוד מתבייש בזה לפעמים קשה לנו להבין למה אנחנו כל כך עצובים, האם בגלל שאנחנו לבד, הרי יש עוד אנשים שנמצאים לבד ושמחים, ובאמת זה לא תפקידנו "לדעת הכל" כי "לא צריך כל דבר לחקור ולדרוש..." החכמה כל אחד להתעסק בעשיה חיובית, והעשיה גוררת את המחשבה, כי כמעט בלתי אפשרי להלחם עם המחשבות עשיה חיובית, זה למשל לסדר את החדר, לנקות פינות, לארגן חפצים, לשמח מישהו עם בדיחה טובה, וכמו שכתבו קודמי להאמין שתצאי מזה, ולעשות דברים חדשים, לאו דוקא דברים גדולים ומפוצצים, והמחשבות השליליות - פשוט להשתדל לא להתייחס אליהם וכשגמרנו לעשות בבית, וכבר נהיה משעמם, לצאת לנקות את החצר, ולחפש מה לעשות, וכל זה מלבד שנותן הרגשה טובה, זה באמת מעשה טוב שנשאר שלנו לעולם למות, לא רק שזה לא פתרון לשום דבר, זה רק יוצר עוד בעיה מאוד מאוד גדולה ללא אפשרות לקבלת שום עזרה... בפרט שאלקים ברא כל הרבה טוב בעולם הזה שנראה כל כך רע, רק שצריך הרבה סבלנות אורך רוח ובסוף נהנים מאוד, כמו הקניונים שהיו סגורים, והרבה זמן היה מאוד עצוב לחלק מהאנשים, ובסוף הם נפתחו מבין אותך, ומאחל לך בקרוב הרגשה טובה ובריאות שלימה
רועי חזן
הי ים יקרה, מצטער על התחושות הכואבות שאת חווה בימים האלו. תפס אותי במיוחד שכתבת על כך שכולם שמחים ורק את עצובה, מה שמגביר את הייאוש והתסכול. ובאמת החוויה הזו משותפת להרבה מאד מאיתנו. בעידן של הרשתות החברתיות, אינסטגרם, טיקטוק, פייסבוק, אנחנו חשופים לחיים היפים שאנשים מעלים בסטורי. בFeed כולם נהנים, עם חברות וחברים, מטיילים, מבלים - מה שמגביר את תחושת הבדידות של מי שצופה, שמרגיש/ה שכולם "הוזמנו למסיבה ורק אני לא".. התופעה הזאת מוכרת ורחבה מאד, וידועה כמגבירה דכדוך ודיכאון. חשוב לזכור ולדעת שהרגשות שתיארת, העצבות, הייאוש, התסכול, והרצון למות - הם כולם רגשות אנושיים שכל אדם חווה בחייו בשלב כזה או אחר והם נורמליים לגמרי. חבל שאין רשת חברתית שבה אנשים מעלים רק תחושות עצובות, אבל בעצם בשביל זה "כמוני" פה :) כדי לשתף בתחושות האלו ולא להישאר איתן לבד, וכפי שראית בתגובות מעל - אלו תחושות שניתן להזדהות איתן ומשותפות לעוד הרבה אנשים. את לא לבד, והרגשות האלו בסופו של דבר יעברו וזה ישתפר גם אם עכשיו קשה לראות את זה. אל תישארי לבד עם התחושות האלו, תפני לאדם קרוב, מהמשפחה, חבר או חברה קרובים, ואם אין כאלו שאת מרגישה שיבינו אז לאיש או אשת מקצוע - זה עוזר לשפר את המצב. מחזק אותך מרחוק, רועי