אני יודע שלא כולם מתים על דודו טסה. אבל הוא באמת מוכשר פחד, מוסיקאי על רמה ואגב סובל/סבל מלא מעט בעיות נפשיות, ועכשיו לטענתו הוא מנהל אותן שזו אמירה יפה ונטועה היטב בקרקע.
ברי מצד שני הוא על גבול הקונצנזוס
כאשר שניהם ביחד ועוד בשנת קורונה אז זה פשוט נחמד
זה ואלי לא שיר שייכנס להיכלי התהילה אבל זה פשוט שיר יפה ועדין

בערב ההוא הלכתי לבד
ברחוב שאת שמו לעולם לא אזכור
הרוח חבט בגגות כמו שיכור
אלו היו הרגעים האחרונים של האור