הי אורנלה לפי ההסברים של הנירולוגים בארץ ושל החברות המייצרות הטכנולוגיה של החיסון היא כזו שגורמת לגוף לייצר נוגדנים לקורונה. כבר די הרבה חולים, כולל אני, התחסנו ואישית אני יכולה לומר שהרגשת ה ״יותר בטוח״ שיש לי עלתה ותעלה עוד אחרי החיסון השני וזה עושה לי רק טוב. הפחד להידבק בקורונה הרבה יותר מעלה סטרס שיכול לעודד התקף כך שמבחינתי ירידת הסטרס היא תועלת נוספת לחיסון. בהצלחה

שלום אורנלה, באופן תיאורטי כל עוררות/הפעלה של המערכת החיסונית יכולה לעורר התקף - לכן גם חיסון (כמו קורונה, כך גם חיסונים אחרים). באופן מעשי, אין כמעט דיווחים על אנשים שקיבלו התקף טרשת נפוצה לאחר החיסון. בינתיים אלו התרשמויות בלבד, בימים אלו נאספים נתונים ונערכים סקרים (גם בעולם וגם בישראל) כך שמאמין שבחודש הבא יהיו לנו כבר תוצאות מתוקפות עליהן נוכל להסתמך. התקווה שממש נוכל להגדיר מה הסיכון (באחוזים) לחוות התקף בעקבות החיסון.

תודה רבה על תשובותיכם. ושאלה נוספת היא האם סטרס הוא גורם המפעיל את המערכתת החיסונית ולעורר התקף? כי אני בחורה מאד לחוצה ולכן בחרתי להמנע ממצבים שיכניסו אותי לסטרס (בחרתי בעבודה רגועה וחצי משרה)

סטרס לא טוב לאף אחד ובכל זאת אנחנו חיים במדינה לחוצה. אין לי ספק שגם סטרס ניתן לקשר להתקף אבל זו ממש לא משווה אחידה. אם אני משחזרת לאחור את כל 25 שנות הטרשת שלי אני לא יכולה לחבר לכל התקף שהיה סטרס. לחלק כן ולחלק ממש לא. אבל , לדעתי, העובדה שהצלחת לסדר לך פחות סטרס בחיים רק תועיל לך בכללי.

שלום אורנלה, שאלה חשובה ובחלקה מורכבת. סטרס (דחק) הוא לא גורם להתפרצות מחלת הטרשת הנפוצה, כלומר אנשים עם יותר סטרס בחיים אין להם סיכוי גבוה יותר להיות מאובחנים עם טרשת נפוצה. לגבי ההפעלה של המערכת החיסונית ולעורר התקף, יש על כך מחלוקת ואני אסביר: כן ידוע שסטרס משפיע על המערכת החיסונית (לדוגמה מי שבסטרס יחלה יותר בשפעת, מי שבסטרס ההחלמה בעקבות פצע בגוף תהייה איטית יותר), על כך אין ויכוח. לגבי התקפי טרשת נפוצה יש מחלוקת בקרב המומחים. לדעתי כן קיים קשר ויש מחקרים שמראים שתוכנית להפחתת דחק מצליחות להפחית התקפים ואף להוריד את כמות הנגעים במוח. אחת הבעיות שלדעתי מבלבלות ומקשות להגיע למסקנה חד-משמעית היא שזו לא הסיבה היחידה להתקפים, התקף (או עוררות של המערכת החיסונית) יכול להתרחש גם בזמנים של רגיעה. לעיתים דווקא בזמני לחץ הגוף משחרר "סטירואידים טיבעיים" שבגללם לא יבוא התקף, ודווקא שהאיום חולף ומרגישים רגיעה תגיע היציאה מהאיזון של המערכת החיסונית ובעקבותיה ההתקף. אני מצרף את המדריך שלנו לסטרס בטרשת נפוצה (בפסקה הראשונה יש קישור למחקר שעוסק בכך וניתן לקרוא גם אותו):

תודה לכם שעניתם במקרה שלי עם הטרשת חוויתי התקף אופטיק נאוריטיס אחרי הלידה. וזו הייתה תקופה בה היתי בודדה ולחוצה לכן קישרתי זאת ללחץ שחוויתי ומאז לא חויתי התקף משמעותי כבר13 שנה. ב מ ר י מצאו נגעים אבל עד אותו מקרה לא חוויתי שום התקף. אז איך ניתן להסביר זאת שנמצאו נגעים בחומר הלבן אבל לא היו לי עד הלידה התקפים? האם מחלה יכולה להיות ללא התקפים אבל יהיו נגעים? איך? האם אני נחשבת חולה בטרשת למרות שאין התקפים? אני לא לוקחת תרופות

לא פעם אין קורלציה בין תמונת ה mri למצב החיצוני המוח שלנו כל כך מורכב ומתוחכם שתתכן פגיעה במיקום שלא תהיה לה ביטוי מורגש לאדם.

את ההגדרה אם יש לך טרשת אני משאירה לרופא. אבל בהחלט יש פעמים שתמונת ה mri נראת ממש קלה והמצולם חווה מחלה קשה ולהפך. למה בדיוק, מה ההסבר הרפואי? האמת לא יודעת ולא בטוחה שיש הסבר

הי, אני מסכים עם עינת אבל רוצה לפרט: (תמיד רוצה לפרט... כזה אני). מהקל לכבד: להרבה אנשים יש נגעים במוח ואין שום תופעה וסביר להניח שמעולם הם לא יתלוננו על כלום. כי יש המון מוח וברובו אנחנו לא משממשים. יש דברים שאין להם תחליף כמו עצב הראיה. וביטוי קליני: גם אני חשבתי שאין עד ששאלתי את הנוירולוגית שלי ומתברר שיש המון דברים קטנים וכנראה אלה עשרות הפלאקים שחשבתי שלא משמעותיים. סטרס הוא ביטוי לאיום (אמיתי או לא) והמערכת החיסונית עובדת בתגובה לאיומים. ולפעמים הגוף מתבלבל. אם הייתה פגיעה בעצב הראיה היית יודעת... ואני די בטוח שתוך שניה היית אצל הרופא. את חולת טרשת בגלל שהמערכת החיסונית שלך תוקפת מיאלין. אם זה היה רק עצב הראיה היית מוגדרת אחרת.

אורנלה שלום כפי שנאמר לא תמיד יש קשר בין המראה בהדמיה למצב הקליני- כלומר, למה שחווים בגוף. וזה פועל לשני הכיוונים. יכולים לחוות למשל נימול ביד אבל בהדמיה שעושים באותו זמן אין שום נגע באזור במוח שאחראי על התחושה ביד וההפך. אין זה אומר שאין דלקת אוטואימונית, זה אומר שהדלקת לא בהכרח נצפית באותו הזמן בהדמיה, או שקיימת דלקת שלא באה לידי ביטוי בגוף, כי יש מנגנון של פיצוי, אולי הנזק הוא לא כזה שפוגע בהולכה בצורה גורפת, או שמנגנוני התיקון הצליחו לתקן אפילו חלקית, או שיש אזור אחר במוח שמפצה וכו'. רק כדי להמחיש את המורכבות אציין כי קיימים מספר סוגים של מהלכים של מחלת הטרשת נפוצה מעבר לסוג ההתקפי הפוגתי. למשל פרוגרסיבי ראשוני (בלי אף התקף בכלל) או פרוגרסיבי משני (לאחר ששלב ההתקפי פסק) וכו'. מצד שני , יש גם מצב בו אין התקף בכלל אבל יש נגעים בהדמיה בפיזור של זמן ומקום שמקיימים קריטריונים של טרשת. מצב כזה נקרא RIS , רק הדמיה ללא קליניקה. האם זו טרשת? טרום טרשת? האם יש לטפל ? אין קונצנזוס לגבי הצורך בהתחלת הטיפול. ידוע כי שליש מאלו עם RIS יפתחו טרשת בתוך 5 שנים, קרי יחוו תסמינים קליניים. איך ניתן להסביר זאת? אנו יודעים כי יש מעבר למה שרואים וחווים, וזו הסיבה שכל הזמן מחפשים אחרי סמנים שיגלו לנו מה מצב הדלקת האמיתי, מעבר למה שרואים בהדמיה ומעבר להתקפים. תחשבי שזה קצה הקרחון ומתחת יש פעילות שרוחשת מבלי שאנו יכולים לעקוב אחריה. בזמן סטרס הפעילות הזו מרימה ראש ובאה לידי ביטוי, או בהדמיה , או בגוף או בשניהם. לגבי שאלתך האם את חולת טרשת, את צריכה לדון בכך עם הנוירולוג. אם היה לך רק התקף אחד אבל היו שינויים בהדמיה שממלאים קריטריונים לטרשת את מוגדרת כחולת טרשת. אם היה לך רק התקף אחד והיו לך נוגדנים בנוזל השדרה - אוליגוקלונל בנד חיובי, גם אם לא היו שינויים בהדמיות חוזרות אבל היו כמה נגעים- את מוגדרת כחולת טרשת. וכו' אם היה מצב שלא תארתי - את צריכה לשאול את הרופא שלך ספציפית. כדאי לך גם לנהל עמו או עמה שיח בדבר הצורך בטיפול מונע בהעדר קליניקה. ואם את בוחרת שלא לטפל, לפחות להיות במעקב הדמייתי ובמקרה של שינויים משמעותיים לשקול שוב. מאחלת לך בריאות שלמה. כל טוב,

אורנלה יקרה, אני שמח שאת מרגישה טוב אבל... 1. אין ספק שחולה טרשת נפוצה צריך להיות במעקב אצל נוירולוג. 2. לא מכיר סתם דיקורים בעמוד השדרה מעבר לאבחון. 3. לא מכיר מספיק טוב את החסרונות שבמתן חומר ניגוד. אם תלכי לבדיקה תשאלי. 4. אין קשר בין גלולות למניעת הריון להתקפים. אם היה גם אני הייתי משתמש. 5. איפה שמעת שגלולות זה סוג של סטרואיד? זה לא נכון. 6. גשי לנוירולוכ. תשאלי ותשתפי. אף אחד לא מכריח לעשות הדמיות או בדיקות.