הי מור תודה על השיתוף אנסה לענות לך שאלה שאלה. 1. ייתכן שאכן יש לך טרשת אבל את האבחנה הסופית יעשה רק הנירולוג. אין קשר בין מבנה עמוד השדרה לטרשת, מה שאפשר היה לראות בתוצאות ה mri של עמוד השדרה זה נגעים כמו שהיו במוח אבל זה ממש לא מחייב שיהיו. 2. יש גם וגם, יכולים להיות התקפים שבאים והולכים ויכולים להיות דברים קבועים. אצל כל אחד זה שונה וגם משתנה אצל אותו אדם במהלך השנים. 3. יכול להיות קשור לאותה בעיה רפואית שאותה אתה מנסה למצוא ויכול להיות תגובה למתח שאתה נמצא בו כתוצאה מהחיפוש. 4. לא מוכרת לי התופעה. אני חושבת שאתה בכוון הנכון בברור ונמצא בידיים טובות. ממליצה לך ללוות את התהליך בתמיכה רגשית שיכולה מאוד להקל אליך לצלוח את התקופה. מוזמן להמשיך ולשתף בהצלחה

תמיכה רגשית יכולה להיות פסיכולוג, כזה עם או בלי התמחות הרפואי, פסיכוטרפיה, דרמה טרפיה, או כל טרפיה אחרת. אני מאמינה שמה שמרגיש לך נכון הוא הנכון. לגבי חוות דעת נוספת זו תמיד אפשרות במידה ואתה תרגיש לא בטוח עם מה שתקבל. לפעמים זה שווה רק בשביל השקט הנפשי. לגבי טיפול תרופתי, יש הרבה אפשרויות קונבנציונליות, תמיד מנסים להתאים לכל אחד את החליפה הכי נכונה. כאן יש תופעות לוואי אבל הן לא חייבות להופיע וגם עם כן הן חולפות אחרי תקופת שימוש. אפשר להפסיק טיפול, אפשר לשנות טיפול ואפשר גם לא ישר להתחיל טיפול. אלו סוגיות שדנים אליהן ביחד עם הרופא המטפל ומחליטים ביחד. אין כללי ברזל. לגבי דרך טבעית, לצערי לא קיימת. יש כמובן תמיכה טבעית על ידי ספורט, תזונה מאוזנת, שינה טובה ותמיכה ריגשת בתקופות שצריך. בקיצור לחיות בריא כמו שהאני ממליצה לכל אדם ללא קשר לטרשת או כל מחלה אחרת. ושמחה שאני יכולה לעזור :smile:

שלום מור. אני מניח שכעת אתה כבר מטופל במרפאת טרשת או שלפחות כבר נקבע לך תור. שם תקבל את התשובות הטובות ביותר והנכונות למצב שלך. לגבי התחושות וההתקף - לי יש מצב קבוע של כפות רגליים חמות אש בלילה. צריך פשוט ללמוד להתמודד ולחיות עם זה. גם אני עדיין לומד אחרי שאובחנתי בספטמבר האחרון והתחלתי טיפול. שיהיה בהצלחה.

עוד שאלה וסורי אם אני חופר די מפחידה אותי המחלה הזאת והחשש שאהפוך לסיעודי לא יכול לדמיין את עצמי מבחור בן 26 בריא שכל החיים לפניו לאדם שעם השנים יהפוך חס ושלום ליותר ויותר מוגבל בדברים הכי פשוטים שעד עכשיו באו לי ובאים לכולם בטבעי ובלי מאמץ רציתי לשאול עד כמה באמת המחלה פוגעת בשגרת החיים ועד כמה המצב מחמיר עם הזמן והאם היא מקצרת את תוחלת החיים

בניבוי עתידות אני לא חזקה אז כמו שאני יכולה להבטיח לך שלא תיפגע בתאונת דרכים בהמשך חייך אז אני לא יכולה לומר לך מה הטרשת, אם יש לך , תעשה לך. אבל - הסתברותית הסיכוי לתאונה גדול יותר. אני עם הורשת כבר יותר מ 25 שנה ועשיתי הרבה: התחתנתי, למדתי, ילדתי, יש לי חגורה שחורה בקרב מגע ואני עובדת. לומר שאני ללא פגיעה זה שקר אבל הפגיעה לא מנעה ממני להתקדם ולהנות בחיים.

מהמעט שאני כאן כבר את מהווה בשבילי מקור להשראה הבחירה שלך לא להתקרבן ולהגיד אני מסכנה וקשה לי אלא ללכת ולבחור בלהמשיך לחיות כמו שרצית היא פשוט מעוררת השראה אשמח אם תייעצי לי קצת מהניסיון שלך איך באמת לא לפחד במידה וזאת אכן תהיה האבחנה ולהמשיך קדימה כרגע פשוט זה קשה לי לקבל את זה שיש סיכוי די גדול שאני חולה במחלה שאין לה באמת תרופה אלא יותר טיפולים שמשתדלים למנוע החמרה ושוב תודה רבה וסליחה על כל הזמן שאת צריכה לפנות מזמנך עבורי

מור אני עושה את זה בשמחה ונהנת מהעובדה שאני יכולה לעזור לך ולאחרים. נראה לי שעכשיו הכי נכון יהיה לך להמשיך בברור תוך תמיכה וליווי רגשי כפי שכתבתי לך בבוקר. זה ייתן לך מקום בטוח לדבר על הכל מבלי לחוש רגשות אשמה ומבלי להתנצל. (אפילו כאן התנצלת שאתה גוזל מזמני).

שלום מור אני רואה שכבר קבלת תשובה למרבית השאלות ואשמח לסכם בקצרה: אכן מחלת הטרשת לא חייבת לערב את חוט השדרה. בדיקת האוליגו קלונל איננה ספציפית לטרשת .היא עשויה להיות חיובית גם במצבים אחרים ואפילו בנוכחות נגעים בחומר לבן שאינם טרשת נפוצה. זה נכון שמרבית האנשים המבוגרים (לא ילדים) עם טרשת יימצאו חיוביים לבדיקה זו, וזה נכון שהבדיקה נכנסה לקריטריונים של האבחנה אבל היא לא מדד יחיד. תשובת ההדמיה שקבלת- נגעים לא ספציפיים דוקא מפחיתה מהעניין, כשיש נגעים אופיניים במראה ובפיזור בדר"כ נוהגים לכתוב נגעים דה מאילנטיבים או נגעים חשודים למהלך דה מילאנטיבי וכו. עצם זה שכתוב לא ספציפיים מחזק שהתמונה כרגע איננה טיפוסית. כמובן שדעתי מתבססת רק על מה שכתבת מבלי לצפות בהדמיה או לבדוק בדיקה נוירולוגית. בטרשת לא חייב להיות מהלך התקפי. כאב נקודתי באיזור הבדיקה שנמשך כבר חודש וחצי ומנגד לא מחמיר או מתפתח לכדי משהו מוגדר- מרגיש לי יותר כמו סף רגישות גבוה ופחות משהו אורגני. לו היה זיהום או דלף מאיזור הניקור הייתי מצפה לדינמיקה החמרתית. לפעמים הגוף מנציח את החוויה אם זו נצרבה כמשהו מלחיץ חוויתית. לשקט הנפשי בקש מהרופא המטפל להציץ ולהתרשם. לנוכח ריבוי התלונות הסנסוריות הייתי ממליצה להשלים בדיקות כמו ויטמין B12, פריטין. סרולוגיה לצליאק אם לא נלקחו עד כה. מהתיאור הכולל אני מתרשמת שהגעת למצב בו סף הרגישות למיחושים מאוד נמוך ואין לי ספק שזה גם פועל יוצא של הסטרס בו אתה נמצא כרגע. בהחלט מובנת הסיטואציה, החוסר וודאות, החשש מהבאות. בשלב זה הייתי מרפה מהעיסוק בכן לא טרשת, כי עובדתית כרגע נשמע שאין קריטריונים לאבחנה. והעיסוק הזה לא מקדם אלא רק מחליש את הנפש והגוף כאחד. כעת אני ממליצה לרכז את כל האנרגיות ותשומת הלב לחיזוק האמונה. האמונה ביכולת הגוף להגיע לאיזון, האמונה שעשית כל מה שאתה יכול וכרגע הזמן לשחרר ולתת לדברים להסתדר. להיות במעקב רפואי ולתת לנוירולוג המטפל להשלים את הברור. האמונה שיש כח מכוון ושדברים מתרחשים עם סיבה. שזה מסע בו אתה נבחן בהרבה יכולות שיש לך ואתה עתיד לגלות. בכל התמודדות יש מתנה. שהפחד זו בחירה גרועה שאין טעם לאמץ "אין לנו לפחד אלא מן הפחד עצמו". דע שבריאות וחולי הם מצבי תודעה. לא בכדי נאמר "נפש בריאה בגוף בריא ". יש להתמלא בבטחון שהכל בסופו של דבר לטובה. אלו לא קלישאות מופרכות, זוהי דרך חיים. מאחלת לך שבמסע הזה תקבל כלים חדשים להתמודדות , תרכוש בטחון בדרך ולא תפחד מהתוצאות. בריאות שלמה

תודה רבה לך ענת על כל התמיכה אין ספק שעזרת לי מאוד כמו כן תודה לך אסתר די הרגעת אותי ניכרת השליטה שלך והידע גם בפן הרפואי וגם הנפשי פשוט קלעת בדיוק למצבי הנפשי אקח את דברייך לתשומת ליבי גם בלנסות לתת שלווה לנפש והגוף מהמרדף אחרי האבחנה לפעמים פשוט התסכול הכי עמוק נובע מהמקום בו אתה לא יודע מה בדיוק יש לך וממה אתה סובל כלומר אם הייתי יודע באבחנה סופית ממה אני סובל הרבה יותר קל להתמודד אבל כשאתה לא יודע וגם הרופאים לא בדיוק יודעים ועדיין מנסים לגלות זה הכי מתסכל לא סתם אמרו חז"ל אין שמחה כהתרת ספיקות הספק הוא הכי מתסכל כי אתה הולך לפעמים להכי גרוע אשתדל ממש לתת שיחרור לנפש לשחרר את החרדות לעשות ספורט לנסות להפחית סטרס לקבל תמיכה רגשית במידת הצורך כמו כן אבצע את הבדיקות שהמלצת עליהם תודה רבה רבה לכם כיף לדעת שיש אנשים שקמים בבוקר כדי לעזור ולתרום מזמנם לאנשים שהם אפילו לא מכירים תודה