היי, אני מבינה אותך מאוד( ההכחשה והפחד..) אני הייתי שם..עצרתי את החיים שלי..אבל במובן מסויים קבלתי חיים. לא אשקר זה לא קל. אני עזבתי ילדים קטנים בבית וגם עשיתי הפסקת מהעבודה( ואני מתפרנסת יחידה..) אבל אם הם אומרים לך אשפוז תעשי את זה למרות הכול ולמרות הקושי( ויש קושי..)כי לחיות ככה זה לא שווה.תני לעצמך הזדמנות לחיות באמת.. הצוות שם בשבילך.בשביל לעזור לך.. ממליצה מאוד!!

זה לגמרי תלוי במצב וכדאי לך לחשוב טוב טוב עם עצמך מה נכון לך. נסי לשים את כל הרגשות בצד לרגע ופשוט עשי רשימה עם כל הדברים שתרוויחי ותפסידי מאשפוז, כולל המצב בו את נמצאת. רק את מכירה את עצמך ויודעת בדיוק למה את מסוגלת ומהם הכוחות שלך. לפני כמה שנים הייתי אמורה להכנס לתל השומר, בעידוד של המטפלים שלי. ביום של האשפוז החלטתי שזה צעד שלא נכון לי. הדיאטנית, שבהתחלה היתה מאוכזבת מההחלטה שלי, אמרה לי אחרי שנה שעשיתי החלטה נכונה. אבל זה באמת תלוי בן אדם ותלוי בסיטואציה בה את נמצאת כרגע. ממה שכתבת, ברור לי שאת לא בהכחשה. את מודעת למצב שלך, אחרת לא היית מודעת לעובדה שאת לא מרגישה "חולה מספיק" (מי מודד מה זה מספיק? איפה הגבול? חוץ מהקבר, שממנו אין חזרה). את בוגרת ויודעת בדיוק מה המצב שלך. עכשיו עליך רק להעריך את עוצמת הכוחות שלך ולהחליט האם את מסוגלת להיות השוטר של עצמך (בלווי של צצות מטפל, כמובן) או שאת זקוקה לשמירה של 24/7

נדמה לי שההפרעה היא זו שעוצרת את כל החיים ושווה לקחת פוס לתקופה מאשר להמיך לא לחיות עם זה עוד הרבה זמן אני גם בדרך לשם יהיה בסדר נשמור אחת על השניה... :angry::angry::angry:

הי יקרה, זה מאד מובן שהאפשרות של אשפוז מפחידה ומלחיצה, אבל אני מאמינה שאם זו ההמלצה שקיבלת אז שווה לגייס את כל הכוחות והמשאבים כדי להילחם בהפרעת האכילה בדרך הזו, דווקא כדי שתוכלי לשים אותה מאחורייך ולהמשיך לחיות את חייך באופן מלא עשיר וללא עצירות נוספות. מקווה שהתשובות של הבנות פה יוכלו להקל, לעודד ולהרגיע במעט. שיהיה בהצלחה!

כן ברשימת המתנה מתאשפזת כבר ביום ראשון הקרוב וזזזזההההה מפחיד מצד אחד אבל מרגיע מצד שני מישהו הולךלעזור לי להציל אותי מעצמי מחכה לך

כמה קל להאמין באחרים שהם חזקים יכולים ומסוגלים וכמה מורכבת היא האמונה הפשוטה שגם לי יש כוחות ואני מסוגלת ויכולה ... תודה

לא שהייתי שמה, אבל ממליצה לנצל את ההזדמנות שנמצאים שם בשבילך, גם בכדי להתקדם ולהתחזק ולצאת אחרת, וגם פשוט להחזיק את הרגע, את הטוב שברגעים את האנשים שאתם אוהבים וכל מה שאתם מאחלות לעצמכם (:

הי לך אהובה, יכולה להבין את הפחד . מה לא נודע.. ממה שיקרה שם .. אבל לפעמים באמת צריך לקחת פסק זמן מהכל.. כולל הכל ולטפל בעצמך עם כל הקושי והפחד .. מקווה שתלכי על זה , את אדם אמיץ.. ואני מאחלת לך המון הצלחה ❤️