מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

אובדנות

24/01/21 16:14
5 תגובות

בחודש+ האחרון אני חווה עלייה גדולה במשקל, מתת משקל לתקין (בליווי דיאטנית..)
התחושות שההשמנה מביאה איתה הן קשות מנשוא.
בנוסף אני סובלת גם מדיכאון (מטופלת תרופתית אבל זה לא עוזר וגם אף כדור שלקחתי לאורך השנים לא עזר) והפסיכולוגית טוענת שלדעתה גם סובלת מפוסט טראומה מורכבת.
האובדנות מאוד מאוד החמירה בשבועות האחרונים,
ממש כמו שיש לי את הדחפים לצום/להקיא/לפגוע בעצמי, כך גם יש דחף עז למות.
אני כן מצליחה לשמור על עצמי איכשהו מבחינת סימפטומים של הפרעת האכילה
אבל מרגישה שהגעתי לקצה גבול היכולת שלי, מכל בחינה אפשרית.


תגובות

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
25/01/21 23:06

שירה יקרה, המצב נשמע באמת קשה ביותר ומטריד מאד. העליה במחשבות האובדניות מדאיגה, אני מבינה שאת מטופלת, האם סיפרת על כך למטפלים שלך? יכול להיות שהמסגרת הטיפולית שאת נמצאת בה אינה עוטפת ומחזיקה מספיק, ושאת זקוקה למסגרת יותר אינטנסיבית, אשפוזית. זה משהו שעל הפרק?

שירהשירה
26/01/21 10:21

הפסיכולוגית יודעת ומודאגת מהמצב.. והפסיכיאטרית שאלה אם אני חושבת שיש צורך במסגרת כמו אישפוז, אמרתי שלא ושאני יכולה בינתיים לנסות לשמור על עצמי.. בזבזתי מספיק שנים על אישפוזים (במחלקת הפרעות אכילה ובפנימית), אפשר לומר שמיציתי את זה. כרגע אני מנסה לשרוד מיום ליום, אבל על פניו רק קורסת.. לא רואה איך אישפוז יכול לעזור לי, בטח שלא אישפוז פסיכיאטרי שיכול רק להזיק עוד יותר

פפפפ
26/01/21 0:55

את חייבת טיפול רגשי טוב, התרופות זה לסייע! בטוחה שיש מקום טוב שיעזןר לך!!! את גם יודעת לכתוב לגייס אמפטיה ולהביע את עצמך כך שאני בטוחה שזה בסיס טוב לטיפול! שווה, את רק תרוויחי. את צודקת פוסט טראומה ( עברתי גם קשה) זה רודף אבל היום יכולה לומר לך שאפשר לחיות ממש בסדר לצד זה! מגיע לך טיפול טוב אהובה!

אליזבט3
29/01/21 4:39

אני במצב קצת דומה .בעקבות שימוש בתרופות נוגדות דיכאון השמנתי מאוד. גם אני פוסט טראומטית מורכבת .התעללות והשניה קשים בילדות. לא ראו אותי וגם את אליו לא ראו . היו לי טיפולים פסיכולוגיים פסיכיאטרים מזעזעים.לא עייפים ולא מחברים אלא משפילים !!! תשימי לב טוב טוב מה הפסיכולוג או הפסיכיאטר אומרים לך ! לפעמים הם פולטים מילים איומות !!! מזלזלות או מקטינות. אל תחפשי אישורים מהם. טיפול גם יכול להזיק .כדאי שתדעי את האמת . הייתי המון שנים בטיפול . מצד אחד זה עזר לי לשפוך ולהוציא.מצד שני היא ממש הרבה לי את החיים באופן שאין לו תקומה.תבדקי אם הם בכלל מקשיבים לך ! אחרי שאמרת משהו תבקשי מהפסיכולוגית לחזור על מה שאמרת !כך תדעי אם היא בכלל מקשיבה לך .כך גם לגבי הפסיכיאטר . תשאלי מה ההתמחות או המומחיות שלהם. ותקראי בעצמך חומרים על כך או תשאלי אותי.אני ניכוותי ברותחים מבחינה טיפולית . מה את עושה עם עצמך חוץ מלהיות בטיפול ? שנים רבות עבדתי .ושנים רבות אני לא עובדת. אני לא עושה כלום .אולי את באמת ל א עטיפה מספיק אין לך גב נפשי,ורגשי מספיק אוהב ועוטף.ההרגשה הזו שאת רוצה להתאבד. זה מגיע מהדמות הטיפולית הראשונה בחייך אולי אמך אולי מטפלת .וזה לא קשור אלייך בכלל .אולי לא היו מסוגלים להיות קשובים לצרכייך. לאפשר לך פשוט להיות את באופן טבעי! להיות שם כשהיית זקוקה לאהבה חום ,ביטחון ומשענת. זה אופייני להרבה הורים שלא מבינים איזו אחריות עצומה וכמה ידע רב נדרש כדי לגדל תינוקות כמו שצריך. כמעט תמיד משם זה מתחיל . הרבה הורים אין להם צל של מושג חוץ מלהכיל את הילד/ה ,לרחוץ אותו ולהשכיב אותו לישון . חוץ מזה יש הרבה אנשים שהתינוק/ת היא מיטרד בשבילהם ! הייתי עושה הרבה שנים . קראתי ואני קוראת כמויות עצומות . יתכן שהטיפול התרופתי לא בדיוק מתאים לך . גם זו אפשרות.תגידי פסיכולוגית לפסיכיאטר מה הצרכים שלך ! מה את רוצה וזקוקה לקבל באותה נקודה בזמן .וכשהצרכים שלך משתנים תגידי להם שהצרכים שלך השתנו .

רחלי-100
29/01/21 12:49

היי שירה, בטח את במקום קשה, את סובלת וסוחבת מכלול של רגשות מחשבות ובעיקר תהיות ביחס להווה עוד לפני המחשבה על העתיד, אז ראשית תרגעי ואל תתייאשי, כי מהמקום בו את נמצאת אפשר לצאת, ראשית חשוב שתהיי מסודרת בחשיבה שתדעי מה יש לך ומה מהכל מפריע לך, בטח חלק מהדברים תוכלי בינתיים להסיט הצידה כגון העלי' במשקל שהיא חיובית ותלויה בסיפטומים אז תשקיעי ותטפחי לעצמך על השכם כשהצלחת להשיג רגעים טובים, בהצלחה אנחנו כאן לצידך בכל שאלה